התובע אישר בתצהירו (סעיף 60) שהוא לא התנגד להפחתת השכר וציין מקרה של עובד אחר שאכן התנגד ופוטר. לפי הצהרת עד החברה (מר חן, סעיף 9 לתצהירו) אותו עובד לא פוטר אלא סיים לעבוד בהסכמה, לאחר שלא הגיעו להבנה בעניין דרישות השכר שלו.
בכל מקרה, אין חולק שהתובע לא התנגד להמשך ההפחתה, לא הזהיר על כך, לא ביקש להתפטר ולא התריע שיעשה כן.
בסיכומים טענה ב"כ התובע כי התובע הופלה לרעה בעניין ההפחתה, מאחר שהוכח כי לסלבה הופחת השכר בשיעור 10% בלבד, ולאחר מכן ההפחתה הוחזרה לו. ב"כ הנתבעים התנגדו להרחבת חזית, מאחר שטענת האפליה הועלתה לראשונה בסיכומים ועל כן לא ניתנה להם הזדמנות להתגונן לגביה.
אכן, הטענה שהנתבעת פעלה באפליה בנוגע להפחתת שכר לא מופיעה בתביעה והועלתה לראשונה בסיכומים. לנתבעים לא ניתנה הזדמנות להציג ראיות בעניין שיעור ההפחתה ובדבר השוני הנטען בין העובדים השונים, אם היה, ומה הסיבה לכך. בתביעה נאמר כי הפחתת השכר נעשתה מכלל עובדי החברה נוכח המצב הכלכלי.
התובע לא התלונן בנוגע להפחתה – שנעשתה כאמור מרכיב השעות הנוספות הגלובאליות ששולם לו – ושהמשיכה מאפריל 2010 ועד לסיום עבודתו.
סוגיית ההסכמה בהתנהגות לשינוי שהתחיל כחד-צדדי (על ידי המעסיק) של חוזה העבודה נדונה בדב"ע נד/86-3 יוחנן גולן - אי.אל.די. בע"מ, פד"ע כז 270 (להלן – פסק דין גולן).
בפסק דין גולן דובר על עובד ששכרו הופחת חד-צדדית על ידי המעסיק. העובד אכן מחה על השינוי בשכרו, אך לא הגיש תביעה ולא התפטר. כך כשמונה חודשים עבד בהתאם לתנאי השכר החדשים, והגיש את התובענה רק לאחר שפוטר.
באותן נסיבות נאמר:
"האם המשך עבודתו של המערער אצל המשיבה מהווה הסכמתו לשינוי בתנאי העבודה או כריתת חוזה עבודה חדש? האם המערער ויתר על הסעדים שעמדו לרשותו כתוצאה מהפרת חוזה העבודה על ידי המשיבה? הכלל הוא, כי עיכוב של מספר חדשים בין הפרה יסודית של חוזה (ההורדה בשכר) לבין הגשת תביעה אינו מנתק את הקשר שביניהם, משום שטרם נקיטת צעד כזה יש לצפות מהעובד לבדוק את זכויותיו ולשוחח עם הממונים עליו. על כן, עיכוב סביר בהגשת התביעה אינו מהווה ויתור של העובד על זכויותיו או כריתת חוזה עבודה חדש. עם זאת, עיכוב ארוך ובלתי סביר מצביע על השלמת העובד עם תנאי השכר החדשים".
בית הדין הארצי ראה את התנהגותו של התובע שם כהסכמה לתנאי השכר החדשים ותביעתו להפרשים נדחתה.
יפים הדברים גם כאן, קל וחומר משעה שבענייננו התובע הסכים מפורשות להפחתת השכר, ולא דרש את השבת הסכומים במהלך העבודה אלא רק לאחר שפוטר.
על כן דין רכיב תביעה זה להידחות.