הנתבעת הציגה מספר הודעות דוא"ל שנשלחו על ידי התובע בקשר למיזם בשעות העבודה, אשר שבגינן קיבל תשלום מטלרד. אולם בשום אופן לא הוכח כי התובע לא עבד עבור טלרד שעות נוספות, שעבורן קיבל תשלום "שעות נוספות גלובאליות" בתקופה של 18 חודשים שלפני פיטוריו (כפי שנדרש בתביעה שכנגד).
התקופה הנדרשת מבוססת על כך שהתובע שלח למר ינאי מסמך "כתב הויתור" שבו ביקש שהחברה תחתום שלא תהיינה לה תביעות לגבי המיזם הפרטי, כי המיזם "הוא פרי פעילות מחקר ופיתוח של 18 חודשים". זאת, על אף שבעדותו הודה התובע כי הוא עסק במיזם החל מחודש אוגוסט 2011 (קרי, כשנה).
הנתבעת עתרה לחייב את התובע בהשבת הסכומים שקיבל בגין שעות נוספות, בהתבסס גם על עילה להשבה מכוח עשיית עושר ולא במשפט.
הגם שהוכח שהתובע ביצע עבודה פרטית בהיקף כלשהו במהלך שעות העבודה שדווחה לחברה כשעות עבודה עבורה - לא הועלו טענות כלפיו, על ידי מר ינאי או מי מטעם הנתבעת, על כך שהוא לא מבצע את התפקידים שהוטלו עליו, או שיש פגיעה בתפקוד, עד שלא התגלה דבר המיזם (מפי סלבה).
על כן לא הוכח שהתובע קיבל שכר עבור עבודה שלא ביצע או שקיימת הצדקה, לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, לחייב אותו כאמור.
39. פיצוי בגין פגיעה בפרטיות של התובע – הפרת חובה חקוקה
ביום שבו התקיימה שיחת הבירור של התובע, הוחרם המחשב הנייד אשר שימש אותו בעבודתו. בכך נשללה ממנו גישה למחשב ולחומר שבו. יצוין כי תיבת דואר האלקטרונית של התובע בטלרד הייתה "תיבה מעורבת" (אין על כך מחלוקת).
ב"כ התובע טענה שבנסיבות העניין מתקיימים יסודות העוולות בדבר עיכוב נכס וגזל, בהתאם לסעיפים 49 ו-52 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) וכי מייד לאחר מכן פגעו בפרטיותו של התובע והפיצו דיבתו רעה במסדרונות טלרד ומחוצה לה.
כמו כן שללו מהתובע גישה לחומר הפרטי האישי שלו. במהלך השימוע הראשון הודיע התובע למר ינאי ולמר חן כי יש במחשב מיילים פרטיים, קבצים פרטיים, שהוא לא נותן אישור להסתכל בהם ואף הזהיר אותם, בשתי שיחות השימוע, מנזקים אפשריים.
לגרסת התובע הנתבעת פרצה למחשב ושינתה את הסיסמא, כדי לחסום גישה מרחוק. הנתבעים פרצו ועיינו בחומר הפרטי של התובע השמור במחשב ובמקביל חששו שהתובע ינסה להתחבר ויגלה כי מישהו פרץ לתוכו. לכן שינו את הסיסמא. לראיה - במהלך השימוע הראשון, כאשר התובע ביקש גישה לחומר הפרטי במחשב, הפנה אותו מר חן בטבעיות למר ינאי, שהוא מחזיק גם בסיסמא למחשב. כשהתובע הגיע לשימוע השני, לאחר שביקש לקבל את החומר הפרטי, הוא מצא את המחשב פרוץ, דלוק ופתוח. נוסף על האמור, פרטיות התובע הופרה כאשר כל תמונה שהוא ביקש להעתיק נבחנה על ידי מר ינאי, מר חן והטכנאי, והם הורו לטכנאי לפתוח קבצים פרטיים של התובע ללא הסכמתו.