196. במסגרת החלטתי שקלתי את השיקולים הבאים (על השיקולים אשר על בית המשפט לשקול בפסיקת פיצוי, ר' רע"א 4740/00 לימור אמר נגד אורנה יוסף, פ"ד נה(5) 510): מחד, את היעדר תום הלב אשר נלווה לפרסום. כמו כן, הצורך בהרתעת מעסיקים להתנהל באופן דומה. בהקשר זה שקלתי גם את העובדה, כי ההודעה לגב' שברוצקי, מנהלת לשכת הנשיא, נשלחה לא רק באמצעות דוא"ל אלא גם באמצעות פקס ללשכת נשיא חברת קוקה קולה ומכאן כי עלולים היו לראות אותה אנשים נוספים.
197. מנגד ,לא ניתן להתעלם מטיב מערכת היחסים בין הצדדים ומהאירועים אשר אירעו סמוך לביצוע הפרסום. כאמור לעיל, הפרסום פורסם ביום 17.3.14 והוכח בפניי כי בסמוך לכך, התברר לחברה ולנתבע, כי התובע הפר את אמון החברה בכך שהקים עסק עצמאי ואף התקשר עם אחד מלקוחות התובעת, לאחר סיום עבודתו בחברה. אומנם, אין בדברים אלו כדי להצדיק את הפרסום ואת האופן בו בוצע הפרסום, כפי שקבעתי לעיל אולם בנסיבות אלו יש לטעמי כדי להפחית באופן משמעותי את גובה הפיצוי לתובע.
198. שיקול נוסף אשר יש בו כדי להפחית את גובה הפיצוי, הינה זהותו של נמען הפרסום. הוכח בפניי כי הפרסום נשלח ללקוח אחד בלבד, הוא הלקוח אשר היה מעורב במסכת העובדתית אשר קדמה לפרסום. לקוח זה, חברת קוקה קולה ובני הזוג קוברובסקי, היו למעשה לקוחותיהם של שני הצדדים למחלוקת, התובע והחברה/הנתבע. לפיכך, מדובר בצד ג' אשר הינו חלק ממסכת האירועים העובדתית אשר קדמה לפרסום, הכיר את שני הצדדים, מודע למערכת היחסים בין התובע לנתבע ולפיכך מידת הנזק נמוכה יותר.
199. עוד שקלתי בהקשר זה כשיקול אשר יש בו כדי להפחית את גובה הפיצוי, את העובדה כי מרבית ההודעה כפי שנוסחה על ידי הנתבע, אינה עולה כדי לשון הרע.
200. לאור הטעמים האמורים לעיל, הנני מקבלת את תביעת התובע בגין לשון הרע, וקובעת כי הנתבע יישא בתשלום בסך של 15,000 ₪ לתובע.
סוף דבר-
201. מר שמגר בן ענת ישלם לחברה תוך 30 יום מקבלת פסק הדין , פיצוי בסך של 32,480 ₪, בגין הפרת חובות תום הלב והנאמנות.
202. התובעת(החברה) תשלם למר שמגר בן ענת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין פיצוי בסך של 53,460 ₪, בגין עבודה בשעות נוספות.
203. הנתבע ישלם למר שמגר בן ענת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, פיצוי בסך של 15,000 ₪, בגין הוצאת דיבה.
הסכומים הנזכרים לעיל יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין, מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.