בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סע"ש 46299-09-14
סע"ש 32160-12-14
01 נובמבר 2017
לפני:
כב' השופטת רוית צדיק
התובעת והנתבעת שכנגד: רדאיקס פתרונות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמית גל
–
הנתבע והתובע שכנגד: שמגר בן ענת
ע"י ב"כ עו"ד אלי נחום
פסק דין
1. הליך זה יסודו בשלוש תביעות שונות, התביעה הראשונה, הינה תביעת התובעת, היא החברה, כנגד הנתבע אשר עבד בחברה. תביעה זו עוסקת בטענת החברה כי יש להגביל את עיסוקו של הנתבע. התביעה השנייה, הינה תביעה שכנגד אותה הגיש הנתבע כנגד התובעת, בגין אי תשלום שעות נוספות וכן הפרשי תשלומים לקרן הפנסיה. התביעה השלישית, הינה תביעת הנתבע כנגד מר אורבך גל, מנהלה ובעליה של התובעת, אשר עניינה בלשון הרע.
2. בפתח הדברים אפרט את העובדות הרלבנטיות לשלושת התביעות כולן ובהמשך אתייחס באופן נפרד לכל אחת מהתביעות ואכריע בה לגופה.
תמצית העובדות הרלבנטיות לשלושת התביעות -
3. חברת רדאיקס פתרונות בע"מ(להלן-"התובעת או הנתבעת שכנגד או החברה"), הינה חברה אשר עיקר עיסוקה במתן שירותי תמיכה בעולם המחשוב, ובכלל זאת מתן תמיכה טכנית ללקוחות וכן תפעול ותמיכת ברשתות מחשב של לקוחות החברה. מר גל אורבך (להלן: מר אורבך), הינו נושא משרה (דירקטור) ובעל מניות בתובעת. התובעת מעסיקה כ – 5 עובדים ופועלת בתחום מתן שירותי המחשוב כ- 18 שנים.
4. מר שמגר בן ענת (להלן- הנתבע או התובע שכנגד) עבד בתובעת החל מיום 15.6.08. תפקידו של הנתבע בחברה היה מנהל רשת/טכנאי. במסגרת תפקידו, העניק הנתבע תמיכה טכנית ללקוחות התובעת. עבודתו בוצעה הן במשרדי התובעת והן אצל לקוחות התובעת.
5. במועד תחילת עבודתו בתובעת, חתם הנתבע על הסכם העסקה (צורף כנספח א' לתצהירו של מר אורבך). במסגרת הסכם העסקתו, התחייב הנתבע להשקיע את כל זמן עבודתו, מרצו וכישוריו לביצוע תפקידו (ס' 3 להסכם).
6. כמו כן, חתם הנתבע על התחייבות לסודיות ולאי תחרות (נספח א' להסכם). במסגרת התחייבות זו, התחייב שלא לעבוד או להתקשר עם לקוחות התובעת, במשך כל תקופת העסקתו וכן במשך 3 שנים מסיום העסקתו.
עוד צוין בהתחייבות זו כי היה וההתחייבות תופר על ידי הנתבע, ישלם הנתבע לתובעת פיצויים מוסכמים בסך של 100,000 ₪ (להלן גם: הפיצוי המוסכם).
בתחילת חודש ינואר 2014 סיים הנתבע את עבודתו בתובעת, ביוזמתו ובהתאם לבקשתו.
7. בין לקוחותיה הוותיקות של התובעת (התקשרות אשר נמשכה כ- 15שנים) נמנתה חברת "קוקה קולה" (החברה לייצור משקאות קלים, להלן: קוקה קולה). ביום 24.2.14 קיבלה התובעת הודעה בכתב מקוקה קולה בדבר הפסקת ההתקשרות עמה בכל הקשור למתן שירותי מחשוב, תמיכה וגיבוי טכני. בהודעה זו, הבהירה קוקה קולה לתובעת כי מתן שירותי הדואר האלקטרוני ימשיכו ויסופקו על ידה. ביום 11.8.14 הודיעה קוקה קולה על הפסקת ההתקשרות עם התובעת גם בכל הקשור למתן שירותי דואר אלקטרוני ובכך ההתקשרות הכוללת בין הצדדים באה לסיומה.
העדים-
8. מטעם התובעת העיד מר גל אורבך. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.
דיון והכרעה:
התביעה הראשונה-תביעת התובעת כנגד הנתבע בגין הפרת התחייבות לאי
תחרות-
9. טענתה המרכזית של התובעת היא כי הנתבע הוליך אותה שולל ולאחר עזיבתו הפר את אמונה וגזל לקוחותיה. התובעת הבהירה כי הנתבע עזב את עבודתו מיוזמתו אף שניתנה לו הצעה על ידי התובעת להמשיך ולעסוק בתחום. כאשר נשאל הנתבע האם הוא מעוניין לעבוד כ"פרילנסר", סירב וטען כי אינו מתכוון להמשיך ולעבוד בתחום זה, אלא בתחום האימון האישי (קואצ'ינג).
10. התובעת טענה, כי לאחר שהנתבע סיים את עבודתו בחברה קיבלה את הודעת חברת קוקה קולה אשר כאמור הינה אחת מלקוחותיה הוותיקות, בדבר הפסקת ההתקשרות עמה.
11. לטענת התובעת, מבדיקה שערכה לשם בירור הגורם אליו הועבר ניהולו של ה-domain name"" (שם תחום או מתחם ברשת האינטרנט) של קוקה קולה, התברר לתדהמתה כי הדומיין הועבר לניהול הנתבע. בהמשך התברר לתובעת, כי הנתבע גזל את חברת קוקה קולה והעביר אותה כלקוח לעסק הפרטי אשר הקים. נוכח זאת, טענה התובעת כי איבדה לקוח משמעותי וכי נגרם לה נזק בסך של 36,534 ₪ ומחודש 10/14, הפסד הכנסות בסך של 4,060 ₪ לחודש.
12. התובעת הוסיפה וטענה, כי עם גילוי זה בדקה מה היו מעשי התובע בעבר במהלך עבודתו וגילתה כי הוליך אותה שולל. התובעת גילתה כי הנתבע הקים עסק עצמאי במהלך עבודתו בחברה ואף השקיע מזמנו על מנת לטפח את פעילות העסק ולהגדילה על חשבון זמן עבודתו בחברה.
13. התובעת הוסיפה כי גלתה כי עוד במהלך עבודת הנתבע ביום 25.10.12, פתח הוא אתר מפר תחת השם shamgar-group.co.il ובניגוד להתחייבות הנתבע לא הקדיש את כל מרצו לעבודה אצלה.
14. בנוסף, התברר לתובעת, כי הנתבע תכנן את עזיבתו תוך כדי גרימת נזקים לחברה ואף הסב אליו חלק מלקוחותיה והחל לתת להם שירותים במסגרת פרטית. כתוצאה מפעילותו המפרה של הנתבע, ניתקו מספר לקוחות נוספים את קשרי העבודה עם התובעת ונגרם לתובעת נזק בהיקף של 345,000 ₪.
15. נוכח האמור, טענה התובעת כי הנתבע הפר את התחייבותו לאי תחרות כקבוע בנספח להסכם עבודתו. בהקשר זה, הוסיפה וטענה התובעת כי הנתבע ניהל משא ומתן לגבי האופן בו נוסח ההסכם לכן אינו יכול להעלות טענות כנגד נוסח ההתחייבות עליה חתם.
16. עוד טענה התובעת כי באתר אותו הקים הנתבע, פרסם הנתבע את תקנון (נוסח הסכם) ההתקשרות בין הנתבע לבין לקוחותיו, אשר הינו העתקה מילולית של תקנון התובעת ובכך הפר את הסכם העסקתו הקובע חובת שמירת סודיות וכן את הוראות חוק זכויות יוצרים לכן זכאית התובעת לפיצוי סטטוטורי בסך של 100,000 ₪.
17. לטענת התובעת, הנתבע ביצע עוולות של גרם הפרת חוזה כלפי לקוחותיה, הפרה של חוק עוולות מסחריות, וכן הפר את חובות תום הלב והנאמנות. כמו כן, הנתבע הפר את חוק זכויות יוצרים, הפר את חוק הנאמנות וכן חוק עשיית עושר ולא במשפט.
18. הוסיפה וטענה התובעת, כי סכום הנזקים אשר נגרמו לה על ידי הנתבע, עומד על סך של 846,160 ₪, בהתאם לפירוט הבא - בגין הפרת ההסכם עם קוקה קולה, סך של 146,160 ₪, בגין פיצוי מוסכם בשל הפרת ההסכם סך של 100,000 ₪, בגין הפרה של חוק זכויות יוצרים, פיצוי סטטוטורי בסך של 100,000 ₪, בגין חסר שעות עבודה ואי עמידה לרשות המעביד סך של 500,000 ₪. לטענת התובעת, העמידה את סכום נזקיה על סך של 150,000 ₪, לצרכי אגרה בלבד.
19. התובעת עתרה למתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע או מי מטעמו, לעשות שימוש בכל ידע או סוד מסחרי או קניין רוחני של התובעת ובנוסף לצו מניעה קבוע מוגבל בזמן, המורה לנתבע שלא ליצור קשר מסחרי עם מי מלקוחות התובעת, בעבר ובהווה לתקופה אשר תקבע לפי שיקול דעת בית הדין או לפצות את הנתבעת בראש פרק זה בנפרד.
20. אל מול טענות התובעת נצבות טענות הנתבע אשר טען כי מדובר בתביעה אשר נועדה להגביל את חופש עיסוקו בניגוד לדין. לטענת הנתבע, הינו בעל ידע וניסיון קודם במקצוע טרם תחילת עבודתו בתובעת , ידע אשר הינו קניינו האישי ואין לתובעת כל יכולת למנוע ממנו לעשות שימוש בידע זה או להגביל את עיסוקו, כאשר התובעת אף לא השקיעה משאבים מיוחדים בהכשרתו.
21. עוד טען הנתבע, כי ההתחייבות להיעדר תחרות עליה חתם בהסכם ההתקשרות עם התובעת, הינה דרקונית ומנוגדת לדין ואין לתת לה תוקף, מאחר ואין כל עילה למנוע מהנתבע, אשר זהו מקצועו, לעבוד במשך פרק זמן כה ממושך המשתרע על פני 36 חודשים. הנתבע ציין כי הינו עובד זוטר, אשר השתכר שכר זעום בסך של כ - 6,500 ₪ בלבד במהלך עבודתו.
22. הנתבע הכחיש את טענת התובעת כי סיום ההתקשרות בין התובעת ובין קוקה קולה נעוץ בהתנהלותו ואף הכחיש כי הינו מנהל את התמיכה באתר חברת קוקה קולה.
23. עוד טען הנתבע, כי במהלך תקופת העסקתו הביעו לקוחות התובעת את מורת רוחם מהשירות אשר ניתן על ידי התובעת וציינו כי הינם נכונים להישאר רק בזכות עבודת הנתבע עצמו. כהוכחה לכך, הציג הנתבע הודעת דוא"ל אשר נשלחה ע"י מנהל התובעת, מר אורבך, לחברת קוקה קולה, לאחר סיום עבודתו בה ציין מנהל התובעת עד כמה היה הנתבע עובד מסור ונאמן (נספח ב' לתצהירו של הנתבע). הנתבע הוסיף וטען, כי לקוחות התובעת אשר עזבו אותה, עזבו מרצונם, על רקע חוסר שביעות רצונם משירותי התובעת וללא כל קשר לנתבע.
24. הוסיף הנתבע, כי לא הייתה לו כל ידיעה או נגיעה בדבר התקשרויות התובעת עם לקוחותיה, דרכי ההתמחרות לרבות תנאי התשלום, מאחר ונקבעו הם על ידי מנהל התובעת בלבד. כמו כן, טען הנתבע כי לא נמסרה לו רשימת לקוחות של התובעת. מעצם מילוי תפקידו היה מצוי הנתבע, מעת לעת, בקשרי עבודה עם לקוחות שונים של התובעת אולם , מדובר בלקוחות אשר נמצאים בשוק הפתוח אליהם ניתן להגיע בקלות.
25. לפיכך, לטענת הנתבע, לא קיים סוד מסחרי השייך לתובעת אשר הנתבע עשה בו שימוש שלא כדין. עוד טען הנתבע כי התובעת הגישה את תביעתה כנגדו רק מתוך נקמה על כך שסירב להמשיך ולשתף פעולה עם התובעת כ"פרילנסר". תביעת התובעת נועדה להקדים "תרופה למכה" ולהקדים את תביעת הנתבע בשל אי תשלום זכויות סוציאליות.
26. בהתייחס לעוסק המורשה הרשום על שמו, טען הנתבע כי בשנת 2011 פתח אתר אינטרנט, כחלק מיזמות בתחום אתרי האינטרנט הנקרא "זנבונים" בשותפות עם אדם נוסף, בשם דורון עמיר. לטענת הנתבע, מדובר באתר אינטרנט שהינו אתר היכרויות לבעלי כלבים והנתבע יידע את מנהל התובעת על הקמתו.
27. עוד טען הנתבע, כי החל לעבוד כעוסק עצמאי לאחר סיום עבודתו אצל התובעת אשר הייתה מודעת לכך מאחר ואף היה לקוח של התובעת, באתר אינטרנט של החברה. בהתייחס לטענת התובעת כי ביצע עבודות פרטיות הצהיר הנתבע כי מר אורבך, ידע כי בצע בזמנו הפרטי מספר עבודות ספורדיות.
28. הנתבע הוסיף כי התובעת לא הביאה כל ראיה או אסמכתא המוכיחה את הפסדיה הכספיים או הנזקים אשר נגרמו לה ולא כימתה את נזקיה. כמו כן חיי המדף של לקוחות בעולם המחשוב קצרים מאוד וגם מטעם זה יש לדחות את הדרישה להגביל את עיסוקו.
הכללים לבחינת תניית אי תחרות-
29. בהסכם עבודתו של הנתבע קיימת תניית אי תחרות ((ההתחייבות צורפה כנספח א' להסכם העסקתו של התובע). ההלכה העוסקת בתוקפה של תניית אי תחרות קבעה (ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC נ' סער, פ"ד נד(3) 850), כי: "ככלל אין למעסיק אינטרס לגיטימי שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו" . דהיינו, בהתאם להלכה תניית אי תחרות או הגבלת תחרות תוכר רק מקום בו מוכח אינטרס לגיטימי של המעסיק אולם, אף אם יוכיח המעסיק שכך הם פני הדברים, עדיין יש לבחון את סבירות ומידתיות ההגבלה לרבות משך ההגבלה, היקפה והתחום הגאוגרפי עליו היא חלה.
30. בעניין צ'ק פוינט (ע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.6.1999) נקבעו ארבעה קריטריונים המצדיקים את הגבלת חופש העיסוק, ואלו הם:
"(א) סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב'סוד מסחרי' השייך למעסיקו הקודם.
(ב) הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור השקעת המעסיק בהכשרתו. ברי, כי אם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.
(ג) תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעסיק.
(ד) חובת תום הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון אשר חב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב. דוגמה להפרת חובת האמון היא התקשרות העובד עם אנשים אחרים כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקתו..".
על רקע עקרונות אלו אשר התוותה ההלכה הפסוקה אבחן את המקרה שבפני.
תמורה מיוחדת והכשרה מיוחדת-
31. התובעת לא הוכיחה כי ניתנה לנתבע תמורה מיוחדת בגין ההתחייבות להיעדר תחרות אשר מצדיקה את הגבלת עיסוקו. בדומה, לא שוכנעתי בטענת התובעת כי ניתנה לנתבע הכשרה מיוחדת אשר יש בה כדי להצדיק את הגבלת עיסוקו. בהקשר זה הנתבע הוכיח את טענתו, כי טרם תחילת עבודתו בתובעת, היה בעל ידע וניסיון מקצועיים בתחום המחשוב.
32. גרסת הנתבע בעניין זה הייתה מפורטת והוכח כי היכרותו עם מנהל התובעת, מר אורבך, נעשתה במסגרת תפקידו הקודם בתחום המחשוב. מנהל התובעת צלצל למוקד התמיכה של חברת "מייקרוסופט", בה עבד הנתבע בבקשה לקבלת מידע, שוחח עם הנתבע ובמהלך השיחה ביקש את קורות חייו על מנת לזמנו לראיון עבודה (ס' 15 לתצהירו של הנתבע, אשר לא הופרך).
33. עוד הצהיר הנתבע, כי צבר ידע קודם במסגרת שירותו הצבאי במסגרת קורס מנהלי רשתות המוכר כMCSE וכן כי רכש ידע קודם לכן, שעה שעבד כפרילנסר בחנות "עולם המחשבים" בפתח תקווה. הנתבע הדגיש כי תחומי ידע אלו פורטו בגיליון קורות חייו וכי על סמך ידע זה גייסה אותו התובעת לעבודה בשורותיה(ס' 16 לתצהירו של הנתבע, אשר לא הופרך).
34. עיון בגיליון קורות החיים של הנתבע (צורף כנספח א' לתצהירו של מר אורבך), מעלה כי הצדק עם הנתבע ותחת הכותרת "ניסיון תעסוקתי", מפורט מלוא ניסיונו בתחום ובכלל זאת, העובדה כי במהלך שירותו הצבאי שימש הנתבע כמנהל רשתות תקשורת ואחראי על הדרכה, הטמעה ומיגור תקלות מחשבים ורשתות.
35. טענת התובעת כי הנתבע היה בעל ידע במתן שירות לקוחות בלבד, הופרכה על ידי גרסת הנתבע, אשר הבהיר כי במסגרת עבודתו בחברת "מייקרוסופט" העניק גם תמיכה טכנית ללקוחות וכן כעולה מגיליון קורות חייו בו מצוין הידע המקצועי אותו רכש הנתבע.