36. לאור האמור לעיל, טענת התובעת כי ניתנה לנתבע הכשרה מיוחדת המצדיקה את הגבלת עיסוקו , נדחית.
סוד מסחרי-
37. בחנתי את השאלה האם מתקיים במקרה זה הקריטריון של סוד מסחרי, אשר בהתאם להלכה מצדיק את הגבלת עיסוק העובד. בחקיקה ובפסיקה נקבעו כללים ברורים בכל הקשור להוכחת קיומו של סוד מסחרי. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות), מגדיר סוד מסחרי באופן הבא: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
38. סעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כי: "לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה: (א)הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים........".
39. בעניין צ'יק פוינט התייחס בית הדין הארצי למאפיינים של המונח 'סוד מסחרי' וקבע: "מכאן, עסקינן ב'סוד מסחרי', כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך-כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק. ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמת האינטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר 'סוד מסחרי'. מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר 'סוד מסחרי'.
40. על דרך ההוכחה בדבר קיומו של סוד מסחרי נפסק כך: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד', כפי שארע במקרה דנן אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".
41. בהתאם להלכה, רשימת לקוחות יכולה לבוא בגדרו של סוד מסחרי ולהיחשב כאינטרס בר הגנה "רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה 'מן המוכן'")ע"ע (ארצי) 9046/96 בן ברוך - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, נד(1) 625), כן נפסק כי "במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה" )ע"ע (ארצי) 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, פ"ד לח 72).
42. גם בעניין זה לא מצאתי כי התובעת הוכיחה קיומו של סוד כאמור. טענת התובעת בעניין זה כי הנתבע נחשף למידע מסחרי (ס' 24 לתצהירו של מר אורבך) הייתה כללית ביותר ולא מספקת. באשר לטענת התובעת, כי במסגרת עבודתו נחשף הנתבע לשיטות העבודה המיוחדות של התובעת או לשיטות תמחור מיוחדות, התובעת לא פירטה ולא הוכיחה טענתה זו.
43. התובעת טענה כי החברה מבססת את פעילותה על "טיילור מייד", "תפירת חליפה לפי מידות לקוח" ובכלל זה, הצבת "מעצב אישי" מול הלקוח, היודע לספק בזמן נתון את שיגיונותיו של הלקוח לטובת הלקוח, המקבל שירות המותאם לו אישית. נוכח זאת, הלקוח משלם מחיר מיוחד ולעיתים קרובות, מעבר למחיר השוק המקובל (ס' 3 – 5 לתצהירו של מר אורבך). אולם, טענתה זו של התובעת אין די בה על מנת להצדיק את הגבלת עיסוקו של הנתבע.
44. אציין, כי הידע והניסיון שצבר התובע במהלך עבודתו בתובעת, לרבות טענת התובעת כי לימדה את הנתבע לעשות שימוש בתוכנת "אופיס "365, הפכו לחלק מהידע ומהניסיון המקצועי אותם רכש התובע ולחלק מכישוריו המקצועיים, כפי שקורה באופן טבעי לאחר צבירת ניסיון תעסוקתי במקום עבודה חדש. בהתאם לכך, אין להגביל את העובד ולמנוע ממנו להשתמש בכישורים מקצועיים אלו.
45. בהתאמה לאמור לעיל, טענת התובעת כי הנתבע עשה שימוש מפר ברשימת לקוחותיה, הייתה כללית ובלתי מספקת (ס' 23 לתצהירו של מר אורבך). התובעת לא הוכיחה כי מתקיימים התנאים אשר נקבעו בהלכה באשר לרשימת לקוחות (כדוגמת מאמץ מיוחד הדרוש על מנת להשיגה), ואף לא הציגה את אותה רשימת לקוחות אשר עולה לטענתה כדי סוד מסחרי או כל מידע המבסס את טענותיה בתחום זה. נוכח זאת, התובעת לא הוכיחה כי הנתבע פעל על מנת לגזול ממנה "סוד מסחרי".
46. לפיכך, נותר לבחון האם התובעת הוכיחה כי מתקיים בעניינו של הנתבע הקריטריון הרביעי, דהיינו - הפרת חובת תום הלב והנאמנות אשר יש בו כדי להצדיק את טענות התובעת בדבר חיוב הנתבע בפיצוי.
הפרת חובת תום הלב והנאמנות-
47. ההלכה בעניין חובת תום הלב והנאמנות החלה על עובד סוכמה בע"ע (ארצי) 35403-12-11 קאנטרי פלורס בע"מ נ' חוה נחמני (פורסם ביום 29.11.16): "חובת תום הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה נקבעה בשורה של פסקי דין ומקורה בניסיון ליצור מערכת חברתית ועסקית המושתתת על יחסים הוגנים וכללי תחרות אשר בבסיסם יושרה אשר מאפשרת קיומה של חברה שבה "אדם לאדם - אדם" (ע"א 207/79 רביב משה ושות' בע"מ נ' בית יולס בע"מ, פ"ד לז(1) 533 (1982)). מכח חובה זו מוטלות על העובד חובת נאמנות וחובת אמון מוגברות. חובה זו אינה נגזרת מהוראותיו של חוק ספציפי אלא מנורמות התנהגות הנפרשות על פני מערכת יחסי עובד-מעסיק המוטלות על כל עובד וביתר שאת על עובד בכיר..".
48. בפרשת הארה (ע"ע 1688-11-11 הארה תוכניות העשרה בע"מ – אליעזר
פן, פורסם בנבו, 4.12.2012), הודגש מקומן המרכזי של חובות תום הלב והנאמנות ביחסי העבודה. בעניין הארה, נדונה פעילות המשיבים להקמת חברה מתחרה בעת שעבדו אצל המערערת, תוך התקשרות עם לקוחותיה. למרות שלא נמצא קשר סיבתי ישיר בין פעולות העובדים לנטישת הלקוחות, נקבע כי פעילותם זו מהווה הפרה של חובות תום הלב והנאמנות שחבו המשיבים כלפי המערערת.
49. בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הראיות והעדויות, מצאתי כי התובעת הוכיחה כי הנתבע הפר את חובות תום הלב והנאמנות כלפיה, מהטעמים הבאים-
50. ראשית, התובעת הוכיחה כי הנתבע פתח עסק עצמאי, במהלך תקופת עבודתו בתובעת. כן הוכח כי לעסק תחומי עיסוק זהים לתחום עיסוקה של התובעת. אציין, כי מהעדויות ומהראיות אשר הוצגו בפניי (כ – 30 פרסומים אשר נפרשים על פני למעלה מ – 40 עמודים , נספחים א' – ל' לתצהירו של מר אורבך), התברר כי מדובר בעסק בעל פעילות וכי הנתבע השקיע את מרצו בפיתוח העסק ובקידומו.
51. התובעת הוכיחה כי הנתבע פתח אתר על שמו ביום 25.10.12, במהלך תקופת העסקתו אצל התובעת,ׁׁ תחת השם: shamgar-group.co.il . מעיון בתדפיס אתר האינטרנט מחודש 8/14 (נספח ז' לתצהירו של מר אורבך, נספח ה לכתב התביעה), עולה כי הנתבע סיפק שירותים זהים לשירותים אותם סיפקה התובעת - שירותי תמיכה במערכות מחשוב של לקוחות:" שמגר ניהול יוסדה בשנת 2011...כמיזם הזנק בתחום האינטרנט ובהמשך הרחיבה את שירותיה כספקית שירותי מחשוב וענן. כיום שמגר ניהול מספקת קשת רחבה של שירותים אישיים מוטעמים אישית...כמו כן מספקת פתרון ארגוני עבור מנכלי"ם - שליטה ובקרה על מערכות המחשוב".
52. בהמשך לכך, התובעת הוכיחה כי הנתבע השקיע בפרסום וקידום העסק אותו הקים במהלך תקופת עבודתו בתובעת. בכלל זאת, הנתבע הדביק על דלתו הצדדית של רכבו (רכב החברה), מדבקת פרסום עם שם העסק וכתובת האתר שלו (ס' 39 לתצהירו של מר אורבך, נספח ו' לתצהירו). כמו כן, הוכח כי הנתבע השיק עמוד מסחרי בפייסבוק עם לוגו החברה (נספח יא' לתצהירו של מר אורבך, ס' 41 (4) לתצהירו).
53. נוסף על כך, התובעת הציגה מספר רב של פרסומים אותם העלה הנתבע לאתר האינטרנט שלו במהלך תקופת עבודתו בחברה (נספחים ח-ל3 לתצהירו של מר אורבך), אשר מוכיחים את טענתה כי הנתבע תפעל את העסק אותו הקים באופן שוטף, והעסק העניק שירותים באותו התחום בו פעלה התובעת (מתן שירותי תמיכה לרשתות ושרתים של חברות וגופים שונים).
54. אציין, כי לא מצאתי בגרסת הנתבע מענה לטענות ולראיות אשר הוצגו על ידי התובעת. כמו כן גרסת הנתבע בכל הקשור לעסק העצמאי אותו הקים, הייתה גרסה מתפתחת. בכתב ההגנה הכחיש הנתבע בכלליות את טענת התובעת בדבר הקמת עסק עצמאי וטען כי העסק הוקם על ידו רק לאחר סיום עבודתו אצל התובעת (ס' 20 לכתב ההגנה): "סעיף 11 לכתב התביעה מוכחש מכל וכל, למעט העובדה כי הנתבע החל לעבוד כעוסק עצמאי לאחר סיום עבודתו אצל התובעת" (ההדגשה במקור – ר.צ.).
55. עוד טען הנתבע בכלליות כי (ס' 20 לכתב ההגנה): "לגופו של עניין, הנתבע יטען כי כל אדם פרטי ו/או עסק ו/או חברה רשאים לרכוש דומיין ישראלי (בכתב התביעה יש שגיאת כתיב והדומיין הינו (shamgar-group.co.ilׂ".
56. הנתבע אף הדגיש כי העסק היחיד אותו ניהל במהלך עבודתו היה אתר היכרויות לבעלי כלבים (ס' 20 לכתב ההגנה):" בהתייחס לעוסק מורשה הרשום ע"ש התובע ולמעלה מן הצורך יבהיר הנתבע, כי בשנת 2011 פתח את העסק "שמגר ניהול" הרשום גם בספרים כעוסק בתחום האינטרנט והאתרים. עסק זה נפתח כחלק מיזמות בתחום אתרי האינטרנט הנקרא "זנבונים" בשותפות עם דורון עמיר ייעוץ והדרכה...המדובר...באתר אינטרנט, שהינו סוג של אתר היכרות. יודגש, כי החל ממועד הקמת עסק זה יידע הנתבע את מנהל התובעת על עובדת הקמתו מיזם זה ביחד עם שותפו – מיזם אשר כאמור כלל איננו קשור במאומה לתחום עיסוקה של התובעת! מנהל התובעת בירך את הנתבעת על כך - ואיחל לו בהצלחה. כך או אחרת, מה בין אתר היכרויות זה לבין טענות התובעת – רק לתובעת הפתרונים!".
57. אם כן, הנתבע מסר גרסה מפורטת בכתב הגנתו אולם הסתיר כי העסק העצמאי אותו הקים במהלך התקופה בה עבד בתובעת, היה לשם מתן שירותי תמיכה במערכות מחשוב ולא פירט מהם השירותים אותם נתן במסגרת העסק אותו הקים.
58. רק לאחר שהחברה הציגה את מכלול ראיותיה בדבר פעילות העסק אותו ניהל הנתבע (כאמור לעיל, ס' 41 לתצהירו של מר אורבך, נספחים א' – ל'), שינה הנתבע את גרסתו, הודה בהקמת העסק וטען כי מדובר בפרסומים בודדים (ס' 5 – 6 לתצהיר הנתבע).
59. אולם, מעיון בפרסומים אותם הציגה התובעת, התברר כי אין מדובר בפרסומים ספורדיים אלא בניהול עסק באופן שוטף, על כך הכרוך בדבר. כך למשל, ביום 25.4.13 הודיע הנתבע ללקוחותיו כי הינו מבצע עבודה יזומה - "לקוחות יקרים, מערכות מידע והשרתים נמצאים בתחזוקה..." (ס' 41 לתצהירו של מר אורבך, נספח יא); ביום 6.5.13 הודיע הנתבע ללקוחותיו כי צירף לשירותיו לקוח גדול נוסף : "גם אחת מרשתות הקפה המכובדות עברה לגיבוי מאובטח של שמגר ניהול מערכות מידע – איתכם תמיד". (נספח יב, ס' 41)
60. ביום 25.4.13 פרסם הנתבע כי: "אחת מהחברות שאנו ממונים על תשתיות מערכות המידע שלה מוכרת ציוד..."(נספח יג'2). ביום 26.4.13 פרסם הנתבע הודעה נוספת: "שבת שלום, כמו בכל סופ"ש עומד לרשותכם כונן לכל תקלה שלא תהיה. לכל הבליינים והבלייניות אם שותים לא נוהגים!".
61. ובהמשך , ביום 28.4.13 פרסם הנתבע - "...יש תקלה אבל הטכנאי לא זמין? שלחו לנו מסר אישי ויחד נוכל: 1. לחסוך בעליות החזוקה. 2. הורדת עומס ממשאבי הרשות והשרתים. 3. זמינות בכל מקום בכל שעה...". (נספח יד' לתצהירו של מר אורבך, ההדגשה אינה במקור – ר.צ.). ביום 5.5.13 הכריז הנתבע על שיתוף פעולה בין החברה אותה הקים לחברה אחרת בענף (נספח טו').
62. עוד הוכח בפניי, כי הנתבע פעל על מנת לאתר לעצמו לקוחות לעסק הפרטי שלו, בעניין זה אפנה להודעה מיום 29.4.13:" שמגר ניהול מערכות מידע לישראל סיפקה שירותי ייעוץ ל"רד חברת עורכי דין"...במסגרת שירותיה ייעוץ קיבלה החברה את המלצותינו בדוח שהופק ובכך חסכה השנה כ – 60,000 ₪..." (נספח כח' לתצהירו של מנהל התובעת ). בנוסף, הנתבע פעל לשם איתור עובד נוסף לעסק: "טכנאי מחשבים? הצטרף עוד היום לשותפים שהוסיפו כ – 20% תוספת לתזרים החודשי ונהנים מגב טכנולגי חזק, לפרטים שלח לנו מסר" (פרסום מיום 30.4.13, נספח כט').
63. כן הוכח בפניי, כי ביום 12.5.13 פרסם הנתבע הודעה בדבר הטמעת מערכת אחסון מקצועית יקרה (נספח ט' לתצהירו של מר אורבך) וכן פרסומים נוספים (ר' למשל נספח טו', נספחי טז' , נספח כח', כד2, ל', לד' לתצהירו של מנהל התובעת).
64. יתרה מכך, מחקירת הנתבע התברר כי במסגרת העסק העצמאי אותו הקים אף קיבל שירותים ממנהל חשבונות חיצוני (עמ' 17, ש' 12 – 32, עמ' 18 ש' 1 – 2) עובדה המלמדת על פעילות כספית בעטיה היה עליו לרכוש שירותי מנהל חשבונות.
65. בעדותו הכחיש הנתבע כי פרסם פרסומים עסקיים וטען כי למעשה מי שפרסם פרסומים אלו היה מר עמיר, שותפו באתר ההיכרויות אותו הקים לבעלי כלבים (זנבונים) וכך העיד:
"ש. בתקופת עבודתך העסקתך ברדיקס, נכון שהקמת אתרים עסקיים בתקופה הזאת?
ת. אתה מדבר על זנבונים.
ש. אני מדבר על זנבונים, עמוד פייסבוק פעיל, על אתר שמגר גרופ ואתר ג'ניסס.
ת. על אתר ג'ניסס אני לא יודע על מה אתה מדבר.
ש. פרסמת אותו בפייסבוק שלך.
ת. תראה לי. אני לא מכיר את האתר.
ש. אני מציג לך פרסום. פרסום מהפייסבוק שלך.
ת. יש לי פייסבוק. עסקי זה דף. היה לי דף.
ש. אבל הוא סווג כעסקי.
ת. כל דף יכול להיות עסקי או פרטי. לא מבין את השאלה.
ש. פרסמת בו פרסום שהוא עסקי.
ת. יכול להיות שהשותף שלי פרסם אותו כעסקי.
ש. מי זה השותף שלך?
ת. דורון אמיר מזנבונים.
...
ש. אתה פרסת בשנת 2013 ואחורה פרסומים לפעילות שקשורה לענף המחשוב.
ת. לא.
ש. גם באתר שנקרא זנבונים?
ת. לא. זנבונים זה אתר הכרות לבעלי כלבים. גל הכיר את האתר הזה וגם עצם היותו חובב חיות הוא הכיר את האתר הזה. הוא ראה אותו גם. זה לא משהו שהסתרתי. בפייסבוק אי אפשר להסתיר"(עמ' 19 לפ' ש' 32, עמ' 21 לפ' ש' 1 – 24 ).