66. אולם, לא מצאתי ממש בטענת הנתבע בעניין זה אשר לא נימק מדוע מר עמיר, אשר לטענת הנתבע, הינו שותף במיזם אחר (אתר ההיכרויות), יתפעל את האתר אותו הקים הנתבע בתחום המחשוב.
67. נוסף על כך, טענת הנתבע, אף סתרה את דבריו במקום אחר בחקירתו, שם הודה כי הינו העובד היחיד בעסק אותו הקים:
"ש. כמה עובדים יש בחברה שלך?
ת. רק אני"(עמ' 17 לפ' ש' 16 – 17).
68. לאור האמור לעיל, מצאתי כי התובעת הוכיחה את טענתה כי הנתבע הקים עסק עצמאי פעיל במהלך תקופת עבודתו, אשר העניק את אותם שירותי תמיכת מחשוב שהוענקו על ידי התובעת.
69. שנית, עוד הוכח בפניי, כי פעילות הנתבע במסגרת העסק אותו הקים בוצעה לעיתים על חשבון שעות עבודתו בתובעת, בניגוד להתחייבותו בהסכם העבודה להקדשת כל מרצו וזמנו עבור התובעת (ס'3 להסכם עבודתו, נספח א' לעיל).
70. התובעת הציגה פרסומים אשר פורסמו על ידי הנתבע, באותם מועדים בהם דיווח הנתבע כי עבד יום מלא בעבור התובעת, המוכיחים כי עבודתו בוצעה על חשבון ובזמן עבודתו עבור התובעת.
71. כך למשל, ביום 7.5.13 פרסם הנתבע את ההודעה הבאה: "יש כאלו שהחלו את הבוקר בפאניקה וחוסר אונים מצ"ב פרטי האירוע: השעה: 9 בבוקר קיבלנו שיחת טלפון, (חברה המונה כ – 20 עובדים ששכר את שירותי הייעוץ) מבוהלת כי השרת לא עובד, המשרד מושבת. שיחת הטלפון: ציינו כי נשמח לסייע למרות שאין לחברה הסכם שרות מלבד שירותי הייעוץ שנלקחו. תחקרנו ובדקנו עם מנהלת המשרד מספר פרטים טכניים ובין היתר מה קורה עם חברת המחשוב המקומית? תגובתה הייתה: חברת המחשוב תגיע רק בצהרים מנכל...". הודעה זו מלמדת כי הנתבע פעל במסגרת העסק אותו הקים בשעות הבוקר. באותו התאריך דיווח הנתבע כי עבד עבור התובעת יום מלא, בין השעות 8:35 – 17:13 (הפרסום ואסמכתא בדבר דיווח השעות, צורפו על ידי התובעת כנספח ט' לתצהיר הנתבע).
72. דברים דומים אירעו ביום 25.4.13 בשעה 15:11 עת פרסם הנתבע הודעה ללקוחותיו פרטיים כי תקלה שהייתה בשירותים טופלה וזאת בזמן עבודתו אצל התובעת:
"לקוחות יקרים, השירותים חזרו לעבודה סדירה, אנו מאחלים... ". באותו מועד, דיווח התובע כי עבד יום מלא אצל התובעת (נספח כז').
73. התובעת אף הוכיחה כי הנתבע פנה ללקוחות באמצעות דוא"ל והציע הצעות מכירה של חומרות שונות במהלך שעות עבודתו עבור התובעת (ר' למשל, ביום 7.8.11, בו דיווח הנתבע כי עבד בשעות 9:05-17:01, בעוד פניית הנתבע ללקוחותיו נעשתה באותו היום בשעה 14:42,נספח כד'1 לתצהירו של מר אורבך). עוד הוכח בפניי כי ביום 22.6.11 שלח הנתבע דוא"ל ללקוחותיו מכתובת הדוא"ל שלו בתובעת, בעניין הצעה לשירות עסקי ומתן פתרונות לבעיות ברשת המחשוב, אף שדיווח עבודה בתובעת במהלך אותו היום (משעה 9:39 - 17:04 (נספח כב' לתצהירו של מנהל התובעת).
74. כמו כן, התובעת הציגה בפניי תכתובת דוא"ל מיום 2.9.13, ממנה עלה כי הנתבע אף העניק שירותים ללקוחות התובעת, במסגרת העסק אותו הקים. הוכח בפניי כי אחת מלקוחות התובעת, חברת תדאה, פנתה למזכירת התובעת בשאלה לגבי מרכזייה טלפונית אשר הותקנה בחברה ואינה פועלת. מהאמור בהתכתבות אשר הוצגה על ידי התובעת, עולה כי הנתבע הוא שהתקין את המרכזייה ללקוח זה, במסגרת העסק העצמאי אותו הקים הנתבע (תכתובת דוא"ל בעניין צורפה נספח ח2 לתצהירו של מר אורבך, חשבונית אותה הוציא הנתבע ללקוח, על סך של 27,000 ₪(נספח ח1 לתצהירו של מנהל התובעת).
75. הנתבע הכחיש בעדותו כי התקין את המרכזייה על חשבון שעות עבודתו וטען כי החשבונית הונפקה בשעות הערב :
ש. באיזה שעות התקנת את המרכזיה?
ת. אחרי שעות העבודה. כי מדובר בטלפוניה. מדובר במרכזיה. אי אפשר להשבית חברה ללא טלפון.
ש. כמה שעות לקחה ההתקנה?
ת. לא התקנתי את המרכזיה, מי שבנה זה אחד מעובדי החברה. אני רק באתי והתקנתי אותה. יש לבנות את המרכזיה, אותה בנה בחור אחר, עובד התובעת. אני רק באתי והתקנתי וחברתי לחשמל. זה לקח חצי שעה או 10 דקות.
ש. מנסיונך כמתקין מרכזיות?
ת. לא מתקין מרכזיות. לא יודע להתקין.
ש. אם היתה בעיה במרכזיה לאחר התקנה, מי היה אמור לטפל בה?
ת. עובד החברה שהוא התקין את המרכזיה. אני לא יודע להתקין.
ש. נכון שהוצאת חשבונית לתדאה?
ת. כן.
ש. זוכר מתי זה היה?
ת. מה שכעת הראיתי לי במסמך. ב- 10.1.12.
ש. כמה עובדים יש בחברה שלך?
ת. רק אני.
ש. אתה מוציא את החשבוניות?
ת. לא מנהל החשבונות.
ש. אתה מעביר לו ידע כדי שיוציא חשבונית?
ת. אני אומר לו מה צריךלחייב, סכום והוא מוציא את החשבונית.
ש. בשנת 12' החזקת כבר מנה"ח עבורך?
ת. בקשתי שרות ממנה"ח. נכון ששלמתי לו כסף. מישהו צריך לתת לו חשבונית.
ש. איפה כתוב שמנהל החשבונות הוא שהוציא חשבוניות?
ת. לא כתוב.
ש. איך העברת לו את ההנחיה להוצאת חשבוניות?
ת. אמרתי לו מה צריך לחייב. זה היה ב 10.1.12.
ש. בשעה 13.02?
ת. לי זה נראה כמו 8. זה לא מקור. זה צלום מסך. זה קצת מחוק"(עמ' 16 לפ' ש' 27 – 32, עמ' 1 לפ' ש' 1 – 32):
"...
76. אולם, ניתן לראות באופן ברור כי השעה המצוינת בחשבונית הינה 13:02. מכל מקום, גם אם הקמת המרכזייה לא בוצעה על חשבון שעות עבודתו של הנתבע בתובעת, מצאתי כי די בראיות אשר הוצגו על מנת להוכיח כי הנתבע טיפל בענייניו הפרטיים הקשורים בעסק אותו הקים, במהלך שעות עבודתו בתובעת.
77. מסקנה זו עולה מהתכתבות דוא"ל אשר הוחלפה בין הנתבע לבין מזכירת משרד התובעת (נספח ח'2 לתצהיר התובעת), באשר להקמת מרכזיה זו. מהתכתבות הדוא"ל עלה כי כאשר נציגת חברת תדאה פנתה בתלונה באשר להתקנת מרכזייה זו, במהלך יום העבודה, טיפל הנתבע בתלונה באופן מידי, אף זאת במהלך שעות העבודה (ר' נוסח ההתכתבות מיום 2.9.13: המזכירות פנתה לנתבע בדוא"ל: "היי שמגר האם אתה התקנת להם את המרכזייה? מחכה לתשובה שלך. בכדי לחזור לאיזבל שטוענת שאתה היית מעורב במרכזיה. הנתבע השיב לה: "תתעלמי זה לא קשור, דיברתי איתה").
78. לפיכך, התכתבות זו מוכיחה לטעמי את דפוס התנהגותו של הנתבע, אשר לא הגביל את מתן שירותיו אל מחוץ לשעות העבודה, אלא העניק שירות ללקוחותיו בעסק העצמאי, על חשבון זמן עבודתו בתובעת. אציין, כי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הפרסום אותו פרסם הנתבע ביום 28.4.13 בו הצהיר כי הוא מתחייב בפני לקוחותיו הפרטיים על : "זמינות בכל מקום בכל שעה..." (ר' לעיל, נספח יד' לעיל לתצהירו של מר אורבך).
79. נוכח האמור, הוכח בפניי כי הנתבע העניק את שירותיו כעצמאי גם על חשבון שעות עבודתו בתובעת. אומנם, התובעת לא הוכיחה מה היה היקפן של העבודות הפרטיות אשר בוצעו על חשבון העבודה בתובעת. בכלל זאת, לא הוצגו בפניי די ראיות על מנת להכריע בשאלה האם דובר בהיקף נרחב של עבודות פרטיות אשר בוצעו על חשבון שעות העבודה או בהיקף מצומצם, כטענת הנתבע. אולם, לטעמי, די בכך שבוצעו עבודות פרטיות כאמור על חשבון שעות העבודה, כדי לעלות כדי הפרת חובות תום הלב והנאמנות בהן חב הנתבע כלפי התובעת.
80. שלישית, עוד נדרשתי להכריע בטענת התובעת לגזל לקוח, לפיה הנתבע גזל מהתובעת לקוח משמעותי וותיק - חברת קוקה קולה. מצאתי כי התנהלות הנתבע בכל הקשור להתקשרות עם לקוח זה, עלתה אף היא כדי הפרת חובות תום הלב והנאמנות מהטעמים הבאים:
81. הראשון, הוכח בפניי כי קיימת סמיכות זמנים בין הודעת חברת קוקה קולה על הפסקת ההתקשרות עם התובעת לבין סיום עבודתו של הנתבע וכי החלטת חברת קוקה קולה להפסיק את שירותיה, הייתה גם בשל עזיבת הנתבע.
82. לגרסת הנתבע סיים את עבודתו ביום 10.1.14 (ס' 24 – 25 לתצהירו). הודעת חברת קוקה קולה בדבר סיום ההתקשרות נמסרה ביום 24.2.14, בו הודיעה קוקה קולה בכתב כי היא מפסיקה את שירותי הגיבוי של התובעת ומותירה את שירותי התמיכה בדוא"ל בלבד, שירותים אשר אף הם הופסקו בחודש 8/14 (ההודעות צורפו כנספח ד' לתצהירו של מר אורבך). מכאן, כי מרבית השירותים אשר ניתנו על ידי התובעת, הופסקו כחודש וחצי לאחר סיום עבודתו של הנתבע.
83. יתרה מכך, מהודעת דוא"ל אשר הוצגה על ידי הנתבע עצמו (נספח ב' לתצהירו), עולה כי ההודעה בדבר סיום ההתקשרות בין התובעת לקוקה קולה, אף נמסרה למנהל התובעת עוד קודם לכן, בסמוך יותר למועד סיום עבודת הנתבע. בהודעת הדוא"ל אותה הציג הנתבע וכותרתה "סיום התקשרות:RE" אשר נכתבה ע"י מנהל התובעת עוד ביום 9.2.14, השיב מנהל התובעת להודעתה של גב' אתי קוברובסקי, רעייתו של נשיא חברת קוקה קולה, מר רוני קוברובסקי, בדבר סיום ההתקשרות הצפוי. מכאן, כי סיום ההתקשרות עם קוקה קולה בוצע כחודש לאחר סיום עבודת הנתבע.
84. בנוסף, מתוכנו של דוא"ל זה אף עולה כי יש קשר בין עזיבת הלקוח לבין סיום עבודתו של שמגר ("אתי, רוני, רציתי להודעות על תקופת התקשרות ארוכה מאוד (מעל ל – 16 שנה) בה זכינו להכיר אתכם ולספק לכם שירות לכל הנדרש. אני מבין שהפרידה משמגר לא קלה, אך זה טבעו של הענף...". גב' קוברובסקי השיבה למנהל התובעת: "ריגשת אותי מאוד. אני בחול. שאחזור אתקשר אליך"). מכאן, כי גם דוא"ל זה מוכיח כי קיים קשר בין עזיבת הנתבע וסיום ההתקשרות עם חברת קוקה קולה.
85. השני, התובעת הוכיחה בפניי כי הנתבע הפך להיות הגורם אשר העניק שירותי מחשוב לבני הזוג קובורובסקי, נשיא קוקה קולה ורעייתו. במסגרת זאת, הדומיין (האתר) אשר על שמה של גב' קוברובסקי אשר נוהל על ידי התובעת עד לעזיבת הנתבע, הועבר לניהולו של הנתבע. התובעת הציגה בפניי תדפיס פלט נתוני האתר של גב' קוברובסקי נכון ליום 12.3.14, בהם מצוין שמו של הנתבע כמנהל האתר (ס' 35, 36, 51 לתצהירו של מר אורבך אשר לא הופרכו, כן ר' נספחים ה, כה(1-2), פרטי הדומיין כפי שהופקו מהמחשב).
86. הנתבע לא הצליח להפריך את טענת התובעת בעניין זה. לא מצאתי בגרסת הנתבע הכחשה ברורה וחד משמעית לפיה האתר של גב' קוברובסקי לא עבר לניהולו. בתצהירו, טען הנתבע, כי שמו הופיע כמנהל האתר של גב' קוברובסקי מתוקף היותו עובד התובעת ולכן, "ככל הנראה", נותר רשום גם לאחר מכן (ס' 55 לתצהיר הנתבע). אולם, מעיון בפרטי הדומיין עולה כי מצוינת כתובתו האישית של הנתבע (רחוב שורק 53) ואף שם אתר האינטרנט של העסק העצמאי אותו הקים הנתבע לכן אין המדובר בתקופת העבודה בתובעת.
87. השלישי מעיון בראיות אותן הציג הנתבע לשם הפרכת טענת התובעת, פרטי אתר חברת קוקה קולה, התברר כי המדובר בפרטים של אתר חברת קוקה קולה העולמי, אשר רשום על שם חברת האם באטלנטה. אולם, אין בראיות אלו כדי להפריך את טענת התובעת כי האתר של גב' קוברובסקי הועבר לניהול הנתבע (ס' 26 לתצהירו של מר אורבך, נספח א' לתצהירו של מר אורבך).
88. הנתבע הוסיף וטען, כי מנהל התובעת ערך את המסמכים אותם הציג ("יש לי הרושם שהמועדים שונו...", ס' 55 לתצהירו), אולם לא מצאתי כל בסיס לטענתו זו. המסמכים אותם הציגה התובעת לעניין רישום הדומיין של גב' קוברובסקי על שם הנתבע ,נחזו להיות מהימנים וההסבר אותו מסר מר אורבך בעדותו בעניין זה, מקובל עליי (עמ' 8 לפ' ש' 4 – 12).
89. הנתבע אף לא הפריך את טענת התובעת כי חברת קוקה קולה עצמה עברה לקבל שירותים ממנו (ס' 76 לתצהירו של מנהל התובעת, אשר לא הופרך). התובעת אף הציגה ראיות להוכחת טענתה זו, מסרונים אשר נשלחו ע"י נציגת חברת קוקה קולה לטלפון הנייד של הנתבע, מהם עולה כי הנתבע מעניק שירותים לחברת קוקה קולה - "היי שמגר זאת ואלרי דבר איתי כשאתה מתפנה יש לי פה איזו בעיה" (נספח י'). גם לעניין זה, תשובתו של הנתבע הייתה כי מדובר בעריכה:
"ש. לגבי מספר הטל', מפנה לנספח י' לתצהירו של מר אורבך – אחד מהמסמכים של ס' 41 – מי זו דלית קפלן?
...
ש. ולרי אתה מכיר?
ת. כן. ולרי זו אחת מהמשפחה של קוברובסקי. קוקה קולה היו לקוחות של התובעת. זה טל' של רדיקס וזה אחרי שעזבתי את החברה. מה שאתה מראה פה לא יודע אם אתה ערכת או לא? לא יודע אם זה נכון כי עזבתי"(עמ' 14 לפ' ש' 14 – 28 ).
90. אומנם, מדובר במסרון אשר נשלח ביום 5.8.14, לאחר סיום עבודתו של הנתבע (בחודש 1/04), אולם יש בכך כדי להוכיח כי לאחר סיום ההתקשרות בין התובעת לבין חברת קוקה קולה, הנתבע התקשר עם חברת קוקה קולה.
91. לאור האמור לעיל, מצאתי כי התובעת הציגה די ראיות המוכיחות כי הנתבע עבר לנהל את האתר של גב' קוברובסקי, רעיית אשת נשיא קוקה קולה אשר הייתה עד לאותה עת לקוחת התובעת. כן הוכח בפניי, כי בסמוך לאחר מכן, חדלה קוקה קולה מהתקשרות עם התובעת ומספר חודשים לאחר סיום ההתקשרות בין התובעת לבין קוקה קולה, הנתבע התקשר עם קוקה קולה.
92. אומנם, לא הוכח בפניי האם הפסקת ההתקשרות של חברת קוקה קולה ושל גב' קוברובסקי עם התובעת הייתה ביוזמת הנתבע אשר "דחף לכך", או שמא הדבר נעשה עקב היעדר שביעות רצון משירותי התובעת, כטענת הנתבע. עם זאת לטעמי, אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי הנתבע הפר את חובות תום הלב והנאמנות כלפי התובעת באופן בו התנהל, כאשר בחר להתקשר עם לקוח משמעותי של התובעת, בסמוך לסיום עבודתו, תוך הסתרת התקשרות זו מהתובעת.
93. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח ההתחייבות עליה חתם הנתבע, לפיה הוא מתחייב שלא להתקשר עם לקוחות התובעת, לאחר סיום עבודתו. בהקשר זה, התובעת הציגה בפניי תכתובת דוא"ל אשר הוחלפה בינה לבין הנתבע, במסגרתה הועברה אל הנתבע טיוטת ההסכם והנתבע העיר את הערותיו להסכם, טרם חתימתו (ס' 2 לתצהיר מנהל התובעת, נספח א' לכתב התשובה). מכאן, כי הנתבע היה מודע לנוסח ההסכם ולדרישת התובעת שלא להתקשר עם לקוח משמעותי, מבלי לקבל את אישורה מראש או לכל הפחות, לעדכנה.