סדר העדיפות: ההסדר המשפטי הישראלי
.19מהו ההסדר החל לפי המשפט הישראלי בשאלת סדר העדיפות?
על הבכורה מתמודדים בעל משכנתא הרשומה על האנייה הזרה, מול בעל שיעבוד ימי, אשר נוצר עקב אספקת שירותים לאנייה זו.
המסגרת המשפטית על פיה יש לבחון שאלה זו מצויה בחוק הספנות, והוראת החוק הספציפית הנוגעת לעניין היא סעיף 57לחוק האמור, אשר זה לשונה:
"השעבוד לתשלום חוב המשכנתה שלפי סעיף 56יהיה עדיף על כל שעבוד אחר, למעט שעבוד להבטחת חוב מן המפורטים בפסקאות (1) עד (7) לסעיף 41".
סעיף 57קובע את סולם העדיפות הישראלי בין משכנתא לבין שיעבוד ימי. על-פי סולם זה, כל השיעבודים הימיים, אשר מנויים בסעיפים-קטנים (1) עד (7) של סעיף 41לחוק, עדיפים על פני המשכנתא. המקרה היחיד בו ניתנת למשכנתא עדיפות על פני השיעבוד הימי הוא זה של השיעבוד הימי המנוי בסעיף 41(8) לחוק, הדן בשיעבוד שנוצר עקב "אספקה או שירותים שסופקו לכלי השיט". שיעבוד מסוג זה נחות מן המשכנתא ומדורג אחריה בסולם העדיפות.
במקרה שלפנינו התחרות היא בין משכנתא לבין שיעבוד ימי בגין אספקת שירותים. משמע, לו נתוני המקרה היו כולם מקומיים, המסקנה הייתה כי המערערת, בעלת המשכנתא, עדיפה על פני משבות 3ו-4, בעלות השיעבוד הימי שנוצר בגין אספקת שירותים; אולם במקרה שלפנינו מעורבים אלמנטים זרים; האנייה בה עסקינן רשומה בפנמה ומניפה דגל פנמי. המשכנתא אף היא רשומה במדינה זו. השאלה היא, על-כן, אם ההסדר המצוי בסעיף 57לחוק חל במידה שווה אף מקום בו האנייה בה אנו עוסקים רשומה במדינה זרה. לשון אחר, אחרי שנוכחנו, כי הדין הרלוואנטי הוא הדין הישראלי, עלינו לבחון, מה קובע הדין הישראלי בנסיבות כגון אלה שלפנינו.
.20בית המשפט קמא קבע, כי אין לתת למשכנתא הזרה עדיפות על פני השיעבוד הימי הנובע מאספקת שירותים.
את הנמקתו פיצל בית המשפט לשניים:
בשלב הראשון התמודד בית המשפט עם השאלה, אם חוק הספנות חל על כלי שיט זרים. תשובתו על כך הייתה שלילית. מסקנתו הייתה, כי ככל שמדובר בכלי שיט זר, קיימת לאקונה בשיטת המשפט הישראלית.
בשלב השני בחן בית המשפט את הדרך למילוי הלאקונה בתוכן. הערכאה הראשונה סברה, כי הפתרון הוא בהיקש המוסק מן ההסדר אשר בחוק הספנות. על יסוד הפעלת ההיקש הסיק בית המשפט קמא, כי אין להעניק למשכנתא הזרה עדיפות כשל זו שממנה נהנית המשכנתא הישראלית על-פי סעיף 57לחוק. לדעתו, עדיפותה של המשכנתא, כפי שנקבעה בסעיף 57, נובעת מן הרצון לפתח את צי הסוחר הישראלי, בדרך של גיוס הלוואות המובטחות במשכנתאות. טעם זה אינו חל, כאשר האנייה בה אנו דנים אינה ישראלית. אשר-על-כן, המשכנתא הרובצת על אנייה זרה לא תיהנה מן המעמד המוענק בסעיף 57למשכנתא החלה על אנייה ישראלית.
המשיבות 3ו- 4תומכות במסקנתו האמורה של בית המשפט קמא. לדעתן, ניתן להגיע לפתרון האמור אף בדרך של החלה ישירה של חוק הספנות על כלי שיט זר. לטענתן, גם במקרה כזה סעיף 57לחוק מקנה למשכנתא עדיפות רק כאשר זהותה ישראלית.
המערערת שוללת את מסקנתו של בית המשפט קמא. אף לדעתה חוק הספנות אינו חל במישרין על כלי שיט זרים. השגתה מתייחסת לתוכן בו מילא בית המשפט קמא את הלאקונה
האמורה. לטענתה, בהפעלת ההיקש היה על בית המשפט קמא להחיל על משכנתא זרה את ההסדר כפי שהוא נקבע לגבי משכנתא ישראלית. המשמעות היא, כי אף המשכנתא הזרה נהנית מן העדיפות אשר מעניק סעיף 57לחוק.
.21(א) מהו, על-פי הדין הישראלי, סדר העדיפות בין משכנתא לבין יעבוד ימי הרובצים על כלי שיט זר? השאלה המקדמית היא, האם חוק הספנות חל במישרין על כלי שיט זרים. אם התשובה חיובית, הרי שיש לפרש את האמור בו וליישמו אף על כלי שיט זר. אם התשובה שלילית, הרי שלפנינו לאקונה בכל הנוגע לכלי שיט זרים, ובמקרה כזה יש למלאה תוכן, ויהיה צורך לבחון, מהו התוכן, בו מן הראוי למלא לאקונה זו. נבחן שאלות אלה לפי סדרן.
(ב) האם הוראות חוק הספנות המסדירות את סדר העדיפות בין משכנתא לשיעבוד ימי חלות במישרין על כלי שיט זרים? לדעתי, יש לענות על שאלה זו בחיוב.
אין בחוק הספנות הוראה, השוללת את תחולתו על כלי שיט זרים. אין בו גם הוראה: הקובעת, כי תחולתו היא רק לגבי כלי שיט ישראליים. בפרק הראשון לחוק, שהוא פרק ההגדרות, מוגדר מהו "כלי שיט". מונח זה מוגדר כ-"כל כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד ולרבות מבדוק צף". זוהי הגדרה, אשר מתייחסת להיבט הפיסי של כלי השיט, היינו לחפץ עצמו, ואין בה סממן של זיהוי לאומי.
הגדרה נוספת בחוק מתייחסת ל"כלי שיט ישראלי", ולפיה זהו "כלי שיט הרשום במירשם הישראלי". אף בהגדרה זו אין, כשלעצמה, כדי לשלול את תחולתו של החוק על כלי שיט זר; כל שיש בה הוא נוסח המגדיר מהו כלי שיט ישראלי, כל אימת שהחוק ינקוט במונח זה, אך אין בכך כדי לשלול את תחולת החוק לגבי כלי שיט שאינו כזה (השווה עם סעיף 1לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג-1973, שם הוגדר "כלי שיט", מלכתחילה, ככלי שיט "ישראלי" בלבד).
פרקים רבים בחוק הספנות אכן מתייחסים, לפי נוסחם, לכלי שיט ישראלי, וממילא אין הם חלים על כלי שיט זרים. כך הוא, למשל, הפרק השני, העוסק ברישום כלי שיט במירשם הישראלי. הוא הדין לעניין הפרק השמיני, אשר עניינו הלאום והדגל של כלי שיט ישראלי. פרקים אלו עוסקים בנושאים, אשר לפי טיבם ומהותם ישימים רק לגבי כלי שיט ישראלי.
העובדה, כי פרקים רבים בחוק ישימים לגבי כלי שיט ישראליים בלבד, אין בה כדי לשלול את תחולתו של החוק על כלי שיט זרים, מקום בו תחולה זו היא אפשרית ובת-יישום, לפי כללי ברירת הדין ולפי טיבו של הנושא המוסדר.
כך הוא הדבר, למשל, לעניין הפרק הרביעי לחוק, אשר עוסק בשיעבודים ימיים.
פרק זה מפרט מה הם החובות המובטחים על-ידי שיעבוד ימי (סעיף 41), קובע את היקפו של השיעבוד (סעיפים 40, 42, 43) ועוסק בשאלת סדר העדיפות בין שיעבודים שונים (סעיפים 41, 45, 46)
ובעניינים נוספים, הקשורים לסוגיית השיעבוד הימי. אין בפרק זה דבר המרמז על כך, כי תחולתו היא על כלי שיט ישראלי בלבד. מבחינת הלשון, הרי שהמינוח הננקט בפרק זה אינו "כלי שיט ישראלי", כי אם "כלי שיט" בלבד. מבחינת מהותו של הנושא וטיבו, אין הוא מוגבל לכלי שיט ישראליים. הנני סובר, על-כן, כי פרק זה ישים במישרין אף לגבי כלי שיט זרים.
.22מן ההיסטוריה החקיקתית של חוק הספנות אכן עולה, כי מנסחיו התייחסו, בעיקר, ל"צי הסוחר הישראלי", והמטרה העיקרית אשר עמדה לנגד עיניהם הייתה הסדרת סוגיות שונות, הקשורות בצי הישראלי. אולם אין בכך כדי לשלול את תחולתו של חוק הספנות על כלי שיט זרים.
הצרכן העיקרי של חוק הספנות הוא, בוודאי, כלי השיט הישראלי. החוק הוא ישראלי, והוא מיועד, בראש ובראשונה, לצרכנים מקומיים, קרי ישראליים. אך טבעי הוא, כי התייחסותם העיקרית של אלו שהכינו את החוק תופנה לצי הישראלי דווקא, שהרי הם ביקשו לעודד את קידומו ופיתוחו של צי זה. אולם, בכך אין כדי לשלול את תחולתו של החוק, מקום שהדבר נדרש, אף על כלי שיט זרים, שהרי אף אלו עשויים להיות צרכנים של החוק במקרים מסוימים.
בנושא הימאות מעורבים, לפי טיבו וטבעו, אלמנטים זרים. האניות המגיעות אל נמלי ישראל אינן ישראליות בלבד. השיט והמסחר מחופי ישראל ואליה מתנהל גם דרך אניות זרות. אף כלי שיט זרים נזקקים לרשויות ישראליות. לאור טיבו המיוחד של נושא הימאות קשה להניח, כי המחוקק התעלם מקיומם של כלי שיט זרים ונמנע מלהסדיר נושאים משפטיים הקשורים בהם.
אין, על-כן, לקבוע קביעה שלילית גורפת באשר לתחולתו של חוק הספנות על כלי שיט זרים. השאלה צריכה להיבדק בכל פעם על-פי ההקשר הענייני אשר בו היא מתעוררת. נושאים מסוימים, המוסדרים בחוק, ישימים לגבי כלי שיט שזהותם ישראלית בלבד. נושאים אחרים, בהם מטפל החוק, יפים אף לגבי כלי שיט שאינם ישראליים.
למען הבהירות יש להוסיף, כי החלת חוק הספנות על כלי שיט שאיננו ישראלי אפשרית בשני אופנים: (א) מכוח נוסחו של החוק, היינו כאשר ההתייחסות איננה לכלי שיט ישראלי אלא לכלי שיט בדרך כלל, ולפי ההקשר הניסוח והענייני ניתן ללמוד על כך, שהמחוקק נתכוון בהוראתו לכל כלי שיט.
(ב) מכוח הוראה שבברירת הדין המחילה את החוק הישראלי על תחום מוגדר: במקרה כאמור עשויה הוראה שבדין הישראלי להיות מופעלת גם כאשר החוק מתייחס, על-פי מילותיו, לכלי שיט ישראלי בלבד. עניין זה יובהר בהמשך הדברים.
.23האם הוראת סעיף 57, הקובעת את סדר העדיפות בין משכנתא לשיעבוד ימי, חלה רק כאשר כלי השיט הוא ישראלי, או שמא היא ישימה אף לגבי כלי שיט זר?
גדר הספקות מצוי בסעיף 57עצמו. על-פי לשונו, מתייחס הסעיף אך ורק למשכנתא, הרשומה על כלי שיט ישראלי. דבר זה עולה מתוך המלים "המשכנתה שלפי סעיף 56", המובאות ברישא של סעיף .57ההפניה היא למשכנתא כפי שהיא מוסדרת על -ידי סעיף 56, וסעיף זה, העוסק בהיקפה של המשכנתא, מטפל במשכנתא אשר נרשמה "לפי חוק זה". רישום משכנתא על-פי חוק הספנות אפשרי, כפי שמצוין בסעיף 55לחוק, רק מקום בו כלי השיט הוא ישראלי.
אין בכך כדי לשלול תחולתו של ההסדר אף על משכנתא הרשומה על כלי שיט זר. כאמור, חוק הספנות הוא ישראלי, וייעודו העיקרי הוא כלי השיט הישראלי, וכאן שהתייחסותו היא, בראש ובראשונה, לנתונים מקומיים. אין בכך כדי לשלול תחולתו במקרה בו הנתונים הם זרים, אם לפי טיבו של הנושא הוא ישים לפי כללי ברירת הדין. שאלת סדר העדיפות אינה מיוחדת לכלי שיט ישראליים בלבד, והיא מתעוררת בבית המשפט של הפורום גם מקום בו כלי השיט הוא זר, ומבחינת טיבו של הנושא אין לומר, כי אין הוא ישים על כלי שיט זרים.
מבחינת המשפט הבינלאומי הפרטי, הרי שלאחר שהחלטנו כי דין ישראל צריך לחול על העניין הזר, הרי שיש להחילו תוך המרת הנתונים הזרים בנתונים ישראליים (והשווה עם ע"פ 163/82 [2], ובעיקר בעמ' 636, 639-644). לשון אחרת, הנתונים אליהם מתייחס החוק הם נתונים "ישראליים", אולם, מכוח הוראותיו של המשפט הבינלאומי הפרטי החלנו את החוק הישראלי על סיטואציה, שיש בה אלמנטים זרים. מכאן שיש לשלב בחוק את השינויים, הנובעים מן העניין ולהחיל את החוק הישראלי על המקרה בעל הנתונים הזרים, כאילו היה מדובר בנתונים שהם מקומיים. לענייננו, ההתייחסות אל המשכנתא הזרה צריכה להיות כאילו מדובר במשכנתא, אשר נוצרה על-פי הדין הישראלי. במלים אחרות, משנקבע כי החוק הישראלי - שהוא חוק הפורום - יוחל על כלי שיט זר, מאחר שסיכמנו כי סדר העדיפות ייקבע בכל מקרה לפי החוק הישראלי, אין להיצמד לנוסחו של החוק הישראלי, במידה שהוא מתייחס לפי מלותיו לכלי שיט ישראלי בלבד. הרי עצם ההחלה של החוק הישראלי על כלי שיט זר, פירושו, שיש לנהוג כלפי כלי השיט הזר כאילו היה החוק הישראלי מכיל במפורש גם הוראת תחולה על כלי השיט הזר. בנסיבות כאלה נעשית מעין הרכבה של מערכת הדינים הישראלית הרלוואנטית גם על הנסיבות, בהן נבחן סדר העדיפות, לפי דין הפורום, לגבי כלי שיט זר. בכך מתמצית המשמעות המשפטית והמעשית של החלת דין הפורום.
.24סעיף 57מטפל, כאמור, בשאלת סדר העדיפות בין המשכנתא לשיעבוד הימי. התייחסותו אינה רק למשכנתא, כי הוא מתייחס גם אל השיעבוד הימי. בהתייחסו אל השיעבוד הימי מפנה סעיף 57אל סעיף 41לחוק, אשר יוצר את השיעבודים הימיים. האם המסקנה היא כי סדר העדיפות, הקבוע בסעיף 57, חל רק מקום בו גם נוצר השיעבוד הימי מכוח סעיף 41לחוק? התשובה לכך היא שלילית. סעיף 57ישים אף מקום בו מקורו של השיעבוד הימי הוא הדין הזר. כאשר השיעבוד הימי הוא זר, סעיף 57לחוק הספנות - דין הפורום - הוא אשר קובע את שיבוצו במערך העדיפות הישראלי. לצורך קביעת העדיפות, ההתייחסות אל השיעבוד הזר היא כאילו הוא נוצר על-פי הדין המקומי, ונוסחו המילולי של החוק הישראלי אינו קובע.
כך גם לגבי המשכנתא. מכוח המשפט הבינלאומי הפרטי, מכיר הדין הישראלי במשכנתא, שיצירתה היא על-פי דין זר, והוא נותן לה תוקף. המשמעות של ההכרה במשכנתא הזרה היא, כי הדין הישראלי מתייחס אליה, לצורך עניין סדר העדיפות, כאילו נוצרה על-פי הדין הישראלי.
מסקנתי היא, על-כן, כי סעיף 57, הקובע את סדר העדיפות בין משכנתא לשיעבוד ימי, חל במישרין אף מקום בו כלי השיט הוא זר.
.25מכאן לשאלה, מהו ההסדר אשר אותו קובע סעיף 57, הלכה למעשה, בעניין סולם העדיפות בין משכנתא לבין שיעבוד ימי, הרובצים על כלי שיט זר.
לפי סעיף 57, השיעבוד הימי עדיף בדרך כלל על פני המשכנתא. המקרה היחיד בו הועדפה המשכנתא על פני השיעבוד הימי הוא זה בו נוצר השיעבוד הימי עקב חוב בגין אספקה או שירותים (סעיף 41(8) לחוק). במקרה שלפנינו, התחרות היא אכן בין משכנתא לבין שיעבוד ימי, עקב אספקת שירותים, והעדיפות היא, אם כן, למשכנתא.
.26המשיבות 3ו- 4טוענות, כי העדיפות, אשר אותה קובע סעיף 57, הוענקה אך ורק למשכנתא על כלי שיט ישראלי, ומקום שבו מדובר במשכנתא הרשומה על כלי שיט זר, איננה חלה העדיפות האמורה, כי אם חל הכלל הרגיל, לפיו עדיף השיעבוד הימי.