29. ראשית יש לציין כי במסגרת הדיון בתביעה המאוחדת, הוגש מטעמם של כל התובעים תצהיר עדות ראשית אחד בלבד, זה של אחיעז. יתר התובעים לא הגישו תצהירים מטעמם ולא נחקרו בבית המשפט. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע לגבי תובעים אלה כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מצגי השווא הנטענים לבין ההתקשרות שלהם עצמם בהסכמי השותפויות. זאת משום ששאלת הקשר הסיבתי היא שאלה עובדתית הנבחנת באמת מידה סובייקטיבית. על התובע להוכיח כי אלמלא מצגי השווא הוא עצמו (ולא "האדם הסביר") לא היה חותם על הסכם השותפות. הוכחה כזו נדרשת ביחס לכל תובע בנפרד (ר' דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב' 758 (2001) (להלן: "פרידמן וכהן"); ענין ולנטין פס' 9 לדברי כבוד השופט זמיר).
במקרה דנן, אין כל ראיה ביחס לשאלה האם התובעים האחרים למעט אחיעז אכן התקשרו בהסכמי השותפויות כתוצאה ממצגי השווא הנטענים, והאם הם היו נמנעים מלעשות כן אלמלא המצגים הללו. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שאחיעז הודתה בחקירתה הנגדית כי היא כלל לא הכירה חלק מהתובעים ואת חלקם רק זוכרת ( פ/29.6.17 עמ' 44 ש' 16-22; עמ' 45 ש' 1-7).
מכאן (ובדומה למסקנה אותה הסקתי בפסק הדין בתביעת ניר), לא הוכח קיומו של קשר סיבתי ביחס לתובעים 2-5.
30. באשר לאחיעז עצמה, אני סבורה כי אף היא לא הוכיחה שהיא התקשרה בהסכמי השותפויות כתוצאה ממצגי השווא הנטענים של למקין. גרסתה של אחיעז בהתייחס לנושא זה עברה שינוי. כך, מלכתחילה, בתצהיר הסעד הזמני , הצהירה אחיעז כי מי שהציג את הדברים בשתי המצגות הוא רוזמן, וכי על דבריו אלה של רוזמן היא הסתמכה, והם שגרמו לה להתקשר בהסכם השותפות. לגישתה, אלמלא דבריו של רוזמן היא לא היתה מתקשרת בהסכם.
כך הצהירה אחיעז -
"בחודש אוקטובר הציג המשיב 1 (הוא רוזמן, ר.ר.) בפני פרויקט להשקעה במתחם TOBAGO בעיר ריגה. הפרויקט היה אמור להיות פיתוח והשבחה של 7 בנייני מגורים (400 דירות) בריגה בירת לטביה. הרווח בפרויקט שהוצג היה אמור להיות כ- 10.23 מיליון יורו" (ס' 11 לתצהיר הסעד הזמני).
בהמשך הוסיפה אחיעז וציינה כי "המצגת שהציג לי המשיב 1, מדברת בעד עצמה" (ס' 14 לתצהיר הסעד הזמני). אחיעז אף הדגישה כי רוזמן היה זה ששכנע אותה, על רקע יחסי העבר ביניהם והאמון שהיה לה בו – להתקשר בהסכמים ולהשקיע בחברת לידר -
"כפי שהוסבר לעיל בין המשיב מספר 1, לביני, היו קיימים במשך שנים יחסי אמון אשר התבססו על רקע ההצלחות שהיו בעבר, ועל רקע היחסים האישיים שבינינו, על בסיס זה שכנע אותי המשיב 1 להשקיע סכום של 800,000 יורו במשיבה. מחצית מהכסף כהלוואה למשיבה 7 ומחצית בהשקעה הון מניותיה של המשיבה 7" (ס' 42 לתצהיר הסעד הזמני).