פסק דין
1. ענינה של התביעה הוא בטענות התובעים ביחס להשקעות כושלות שלהם בנדל"ן בלטביה, השקעות שנוהלו על ידי הנתבע 3 (להלן: "למקין") יחד עם אחרים. התביעה הוגשה מלכתחילה נגד מספר נתבעים, אולם התביעה נגד כל הנתבעים האחרים למעט למקין נמחקה או נדחתה. כן נותרה תלויה ועומדת התביעה נגד הנתבעת 9 (להלן: "חברת הביטוח") - חברת הביטוח שביטחה את למקין. למען הנוחות יכונו להלן כל הנתבעים שהתביעה הוגשה נגדם מלכתחילה יחד "הנתבעים".
רקע עובדתי
2. הרקע העובדתי הרלוונטי ברובו אינו שנוי במחלוקת. הנתבעת 7 (להלן: "חברת לידר"), היא חברת יזמות נדל"ן קפריסאית שבחנה בתקופה הרלוונטית אפשרות להשקיע במספר פרויקטים של נדל"ן במזרח אירופה, ובכלל זה במיזם בנייה של כ- 410 יחידות דיור בעיר ריגה בירת לטביה (להלן: "המיזם").
חברת לידר היא חברה פרטית שהתאגדה בקפריסין. היא הוקמה בשנת 2006 כחברה בת של לידר נדל"ן (2006) בע"מ (שהיתה הנתבעת 5 בתביעה דנן, ושתכונה להלן: "לידר נדל"ן"), חברה שרוב מניותיה – באמצעות שרשור חברות – היו בבעלות חברה ציבורית בשם שרם פודים גרופ בע"מ. מר למקין כיהן במועדים הרלוונטיים לתביעה כדירקטור ומנכ"ל בחברת לידר.
3. מי שהיה הנתבע 1 בתביעה, מר דב רוזמן (להלן: "רוזמן"), הוא בעל ניסיון בשוק ההון ובגיוס משקיעים. בין היתר שימש רוזמן כמנכ"ל חברת השקעות בשם אס.אף.קי כנף 2000 בע"מ (להלן: "כנף 2000"). לאחר פרישתו מכנף 2000, הקים רוזמן חברת השקעות בשם רוזמן ד. יזמות והשקעות בע"מ (להלן: "השותף הכללי"). לשיטת התובעים, נהג רוזמן לעניין משקיעים פוטנציאליים בהשקעות שונות ולשלוח אליהם מצגות בדואר האלקטרוני המתארות את ההשקעה. לאחר מכן נהג רוזמן להזמין את המשקיעים הפוטנציאלים לכנס משקיעים בו הוצגה ההשקעה על ידיו יחד עם היזם הרלוונטי.
מר רוזמן ניסה לגייס משקיעים להשקעות במיזם. כפי שיתואר להלן, דובר בשתי השקעות – ההשקעה הראשונה וההשקעה השנייה.
4. ההשקעה הראשונה - מר רוזמן היה יועץ ההשקעות של התובעים. ככזה, הוא הציע בשנת 2006 לשניים מהתובעים - התובעת 1 (להלן: "אחיעז") והתובע 5 (להלן: "מילר"), להשקיע בהון העצמי של חברת לידר. מר רוזמן שלח לתובעים אלה את תיאור ההשקעה, ולאחר מכן, בחודש דצמבר 2006, נערך במשרדי חברת לידר כנס בו נכחו מר למקין ומר רוזמן, כמו גם גב' אחיעז ומר מילר.
בכנס הוצגה מצגת אודות חברת לידר ובעלי התפקידים בה, תוך תיאור המיזמים השונים במזרח אירופה שהחברה מעוניינת להשקיע בהם (מצגת זו תכונה להלן: "המצגת הראשונה"). הצדדים חלוקים ביניהם ביחס לשאלה מי היה זה שהציג את המצגת (למקין טען כי היה נוכח רק בחלק מהמצגת וכי מי שניהל את הדברים בפועל היה רוזמן, בעוד אחיעז העידה כי המצגת הוצגה על ידי שניהם).