4. על בסיס חלופת מכתבים זו הוגשה תביעת ויקטור לוי (ת"א 61120-01-13) אשר הועמדה לצרכי אגרה על סך של 200,000 ₪. התביעה הוגשה על ידי שי בעצמו ללא ייצוג משפטי.
נינווה טענה בכתב הגנתה כי דווקא שי הוא זה שנמנע מעריכת התחשבנות לאחר העברת הכספים מהמועצה וכי פברק הוא את מכתבו, כאילו נשלח טרם דרישתה הנ"ל מיום 26.12.12. לגופו של עניין טענה כי נדרשה להשקיע במיזם מעל לשני מיליון שקלים ונסמכת על חוות דעת מעודכנת מיום 22.4.13 של רו"ח סננס המתייחסת לאמור בחוות הדעת הנגדית של רו"ח אלדד. על בסיס חוות דעת זו טוענת נינווה כי זכאית לקבל בגין עודף השקעותיה, לרבות תשלומים שלא הועברו מהמועצה, לרבות ריבית, סכום כולל של מעל לשני מיליון שקלים. מסכום זה קוזזה התמורה בהתאם להסכם המגיעה לשי מעבודתו ו- 2% עמלה המגיעה לויקטור לוי, ומנגד זוכה פליקס בשכרו לפי ההסכם. שכר המנהלים חושב לשיטת נינווה על בסיס 12 חודשי עבודה, למרות שהמיזם הסתיים לטענתה ביום 14.6.10. לאחר קיזוזים אלה טענה נינווה כי דווקא ויקטור לוי ושי שחייבים לה 1,970,029 ₪.
5. על בסיס כתב הגנתה הגישה נינווה תביעתה כנגד וקטור לוי ושי (ת"א 28281-05-13). הטענה כנגד שי באופן אישי נסמכת על סעיף 20 להסכם והצהרת הצדדים בו כי רואים עצמם אחראים אישית לביצוע הפרויקט.
בכתב ההגנה, אשר תחילה הוגש על ידי שי ללא ייצוג משפטי, נטען כי העובדה כי השליטה בכספים הייתה בידי פליקס, מנעה את האפשרות לפקח על התנועות הכספיות. לטענתם פליקס הפר התחייבותו להעביר לבעלות שי מחצית ממניות נינווה. שי דחה את הדרישה לתשלום ריבית בטענה כי נולדה זמן רב לאחר סיום הפרויקט ולא עלתה דרישה מעין זו במהלך העבודות ולא הייתה דרישה להשקעות נוספות תוך כדי ביצוע העבודות. עוד חזר על התחשיבים התומכים בתביעתו. בכתב ההגנה המתוקן נוסחו מחדש טענות ההגנה, אולם לא שונו באופן מהותי הטענות. נטען להעדר אחריות אישית לאור זהות הצדדים להסכם והעדר חתימה אישית בו. לטענתם בוצעו פעולות חשבונאיות בספרי נינווה ללא ידיעתם ולכן לא ניתן לסמוך על האמור בהם. עוד נטען לחוסר היגיון בשיעור הריבית המבוקשת, בהתחשב בכך שניתן היה לקבל מימון בנקאי במחיר נמוך יותר. יוער כי אין בכתבי ההגנה טענה, שעלתה במכתבו הראשון של שי, כי סוכם לוותר על סעיף הריבית.
דיון והכרעה
ההסכם בין הצדדים, סעיף הריבית, ואופן ההתחשבנות על פי ההסכם
6. ההסכם בין הצדדים פשוט בלשונו וכולל הצהרות בדבר כוונת הצדדים וטיב המיזם בו התקשרו, מהן ניתן ללמוד על אומד דעת הצדדים. עולה כי ויקטור לוי הביאה את הידע והסיווג הקבלני לביצוע העבודות ומנגד נינווה נועדה להעניק גב כלכלי לביצוען. אין חולק כי פליקס מימן את הערבות שנדרשה לצורך השתתפות במכרז ואף את ערבות הביצוע, עניין המעוגן בסעיף 13 להסכם. ההסכם מציין את תנאי התשלום לפי המכרז והעובדה כי ישולם לספקים לאחר קבלת תשלום מהמזמין. על בסיס הצהרה זו יש להבין את הוראות ההסכם כי התקבולים מהמועצה יועברו לויקטור לוי ומשם לנינווה אשר תבצע את כל התשלומים הדרושים לביצוע הפרויקט.