ההסכם כולל הצהרה על השקעה זהה של שצדדים לו בסך של 200,000 ₪ כל אחד והוראה כי מכל תשלום מהמזמין זכאית ויקטור לוי לעמלה בשיעור של 2%. נקבע כי שי יהיה אחראי כמנהל הפרויקט להבאתו לידי גמר וכנגד עבודה זו זכאי לתשלום חודשי של 15,000 ₪, תשלום עבור רכבו והחזר הוצאות שונות. מנגד פליקס זכאי לשכר של 5,000 ₪ לחודש בגין אחריותו על הצד הכספי.
מעבר להוראות אלה ישנו את סעיף הריבית שפורט לעיל ובסעיפים 18-19 נקבע אופן ההתחשבנות בגמר ביצוע העבודות: בשלב ראשון איזון השקעות ולאחריו החזרת יתרת השקעת השותפים. התחשבנות זו אמורה להתבצע לאחר תשלום התחייבויות והצדדים קיוו להתחלק ברווח שנותר.
7. עיון בהוראות ההסכם מלמד על נטילת סיכונים ברורה של שני הצדדים אשר לקחו על עצמם אחריות זהה להצלחת המיזם, כאשר כל צד מביא את המיומנות שלו להסכם ומתוגמל בהתאם. שי זוכה לשכר גבוה יותר ואף לעמלה לחברת ויקטור לוי בגין עמלו, אולם חולק את הסיכון של הפסדים ומימון העבודות.
חלוקה זו עולה בבירור מלשון ההסכם, ולהבהרת התמונה הוגש תצהירו של פליקס בו טען כי שי הסביר לו כי לאור ניסיונו לא יהיה צורך במימון נוסף לאור מועד ביצוע התשלומים והרווח הצפוי בסך של מעל למיליון שקלים בסיומו. נטען כי שי הוא זה שהציע את סעיף הריבית ושיעורו כדי להרגיע את פליקס. עוד נטען כי הבעיות הכספיות בתזרים החלו מהחודש השלישי לעבודה, בחשבונית שהעבירה ויקטור לוי למזמין ביום 23.12.09 בסך של כ- 268,000 ₪ בעוד ההוצאה באותו חודש הגיעה למעל למיליון שקלים, בגין המחאות שמשכה נינווה בהתאם להנחיות שי. נטען כי פליקס נאלץ להתמודד לבד עם מימון זה ולכן זכאי לתשלום הריבית בהסכם.
גרסה זו של פליקס, העולה בקנה אחד עם ההצהרות בהסכם, לא נסתרה בחקירתו הנגדית ואף התחזקה עת הוגשה טיוטת ההסכם בכתב ידו של פליקס (נ/1). פליקס העיד כי שי שכתב את ההסכם והוסיף את סעיפי השכר לצדדים וכן את סעיף הריבית (עמ' 74, ש' 5). עוד הבהיר בעדותו את טענותיו בדבר הבטחות שי כי לא יאלץ להשקיע עוד כספים, הבטחות שהתבדו במהרה. כאשר נשאל מדוע לא פנה לבנקים לצורך מימון הסביר כי בגלל השותפות עם שי, לא הסכימו לתת לו את האשראי המבוקש ולטענתו שי ידע בזמן העבודות כי זה המצב. כאשר נשאל ביחס לדרישתו לשלם ריבית, הבהיר (עמ' 86-87) כי היה ידוע לשי כי השקעותיו נושאות ריבית ומראש הכניס שי את סעיף הריבית להסכם כדי להרגיע את פליקס במידה ויידרש להשקיע כספים. לא מצאתי כי יש לייחס משקל לחובת נינווה בכך שלא הגישה הקלטה, שבעדותו פליקס טען כי יש בידו, של המשא ומתן עם שי בה מבקש הוא ריבית.