11. בטיעוניהם, הרחיבו הצדדים בהתייחסותם לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (20.3.2017). בפסק הדין האמור נדונו ערעורים על עונשי מאסר לתקופה של שנה, שהוטלו בגין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות. בית המשפט העליון הקל בעונש האמור, והעמיד אותו על 3 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עם 3 חודשי עבודות שירות, לשני הנאשמים אשר עניינם נדון שם. בהקשר זה ראוי לציין כי לאחרונה הוגש לבית משפט זה הסדר טיעון בעניינו של נאשם נוסף באותה פרשה, במסגרתו עמדות הצדדים ביחס לרכיב המאסר בין כותלי הכלא נעות על הטווח שבין 5 ל - 6 חודשי מאסר בפועל.
12. בפסק הדין בעניין דוידוביץ עמד בית המשפט על מעמדם של שיקולי ההרתעה בעבירות כלכליות וקבע כי בעבירות אלה "יש מקום לשקול שיקולי הרתעת הרבים והיחיד לצד 'העיקרון המנחה' של ההלימה". הודגש הצורך בהטלת עונשי מאסר בפועל. לצד זאת צוין כי על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות, כנגזרת מעקרון אחידות הענישה. ביחס לעבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות לפי סעיף 47א לחוק ההגבלים העסקיים, צוין כי ישנו קושי בהשוואת העונש המוטל בגין עבירה זו לעונשים שהושתו בעבר על עבירת הבסיס של היות צד להסדר כובל. זאת משום שכל מטרת חקיקתו של סעיף 47א לחוק הינה להבדיל בין עבירת הבסיס, שבצידה נקבעו 3 שנות מאסר, לבין העבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות, שבצידה 5 שנות מאסר.
13. על אף האמור נקבע כי בבחינת מדיניות הענישה הנהוגה אין להתעלם כליל מהעונשים שהוטלו בעבר בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, אף אם במסגרת הרשעה בעבירת הבסיס "בלבד". נקבע כי למרות שראוי שהענישה בעבירה החמורה שבסעיף 47א לחוק תהיה חמורה מהענישה בעבירת הבסיס של סעיף 47(א) לחוק, העיקרון האמור של החמרה הדרגתית בענישה בעבירות כלכליות איננו מאפשר "קפיצת מדרגה", במסגרתה יוטל עונש חמור בהרבה מהעונשים שהוטלו בעבר בעבירות לפי חוק זה. יחד עם זאת, הזהיר בית המשפט מפני היקלעות ל"מעגל שוטה" של השוואה מלאה של הענישה לענישה במקרים קודמים. נקבע כי יש להשית על המערערים עונש אשר יבטא כהלכה את החומרה שבעבירה הקבועה בסעיף 47א לחוק ההגבלים העסקיים ושיהיה בו משום "עליית מדרגה" הולמת בהשוואה לענישה קודמת. על רקע זה, הקל בית המשפט העליון בעונש המאסר שהוטל על הנאשמים שם, כמפורט לעיל.
14. נסיבותיו של המקרה הנוכחי שונות באופן מהותי מן הנסיבות שנדונו בפרשת דוידוביץ הנ"ל. באותה פרשה, נדון הסדר כובל בשוק הלחם, אשר התייחס לשני סוגים של לחמים. בגדריו, הסכימו הצדדים על העלאת מחירים, ועל הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים. ההסדר נמשך מספר חודשים. נקבע כי גרם נזק בפועל של כמה מאות אלפי ₪ לצרכנים, וכי נזקו הפונטציאלי היה רב. נקבע גם, כי ההסדר הופסק בשל פתיחת החקירה הגלויה באותה פרשה. באותה פרשה היה מדובר במוצר יסוד, בשוק בעל היקף כספי גדול, ובצדדים להסדר שהם מאפיות גדולות.