225. מר פייגין טוען, כי אמו אישה מבוגרת, הזקוקה לסיוע ולתמיכה מתמשכים של המשפחה, לרבות שלו עצמו. ניתן להבין, כי העזרה האמורה ניתנת על ידי מגוון של קרובי משפחה. במצב זה, ובשים לב לאופיין של עבודות שירות, אשר אינן מגבילות את חירותו של נאשם מחוץ לשעות העבודה, אין בשיקול זה כדי להקרין באופן משמעותי על הענישה במקרה זה.
226. מר פייגין טוען, כי בעניינו חלה ההלכה בעניין לופוליאנסקי, אליה הפניתי לעיל, על פיה ניתן לסטות, במקרים חריגים ונדירים, ממתחם העונש ההולם. בלא לגרוע מן הקשיים עליהם עומד מר פייגין בטיעוניו, לרבות לקות מסוימת ממנה הוא סובל ואשר נזכרה בהכרעת הדין, לא שוכנעתי כי מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים יוצאי דופן.
227. בסופם של דברים, יש לקבוע את העונש סמוך לרף התחתון של מתחם הענישה. אני גוזר, אפוא, על מר פייגין 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, בהתאם לתוכנית שהוכנה על ידי הממונה על עבודות השירות.
228. אשר לקנס. שיקולי הענישה הכלליים עליהם עמדתי יפים אף לכאן. בהתחשב בשיקולים אלה, אני קובע כי מתחם הקנס עומד על 30,000 – 60,000 ₪. המתחם לו חתרה המאשימה (75,000 ₪ - 150,000 ₪) חורג במידה משמעותית מן הסביר במקרה זה. המתחם לו טען הנאשם, 10,000 – 30,000 ₪, אינו הולם את תכליות הענישה במקרה זה, כמו גם את המתחם שנקבע בעניינו של עו"ד עצמון. בתוך המתחם, ובהתחשב גם בנתונים אודות השתכרותו של מר פייגין (ראו נספחים 2א – 2ה לכרך הראיות לעונש שהגיש) יש לקבוע את העונש סמוך לרף התחתון, בסך של 35,000 ₪.
229. כמו כן, אני מטיל על מר פייגין מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצה בפועל אם יעבור עבירת מרמה או עבירה על חוק ההגבלים העסקיים במשך תקופה של 12 חודשים, אשר תחילתה ביום גזר דין זה. אני פוסל את מר פייגין מלשמש כדירקטור, וזאת לחמש שנים, אשר תחילתן ביום גזר דין זה.
230. עו"ד ג'רבי. עו"ד ג'רבי הורשע בעבירה של סיוע לצד להסדר כובל, במסגרת אישום מס' 3. מר ג'רבי לא היה אחד מן השחקנים בשוק מדי המים. אף כי לא היה צד לעצם השגת ההסכמות שבהסדר הכובל מושא אישום 3, בהכרעת הדין נקבע כי מילא תפקיד פעיל בגיבוש ובביצוע ההסדר. מהותו של ההסכם כהסדר כובל, ברורה על פניו, כפי שאף העיד עו"ד ג'רבי בעצמו. בגדרי ההסכם, הוענקה לעו"ד ג'רבי טובת הנאה כספית. עו"ד ג'רבי ביצע את העבירה בהיותו עורך דין, האמור להיות אמון, על פי תפקידו, על שמירת החוק. יש ממש בטענת המאשימה, כי במקום לנסות ולמנוע את ביצוע העבירה על ידי אחיו ולהזהירו, נטל חלק בה. בכל אלה יש יסוד מחמיר.