19. אוסיף עוד, כי מעיון בפסיקה עולה, כי במקרים של תיאום בודד של הליכים תחרותיים, מוטלים על נאשמים, אשר ההליכים בעניינם הסתיימו לאחר ניהול הוכחות, מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות (ראו למשל ת"פ (מחוזי י-ם) 21485-11-13 מדינת ישראל נ' פולינר (8.12.2016); ת"פ (מחוזי י-ם) 34268-03-12 מדינת ישראל נ' זיידמן (14.7.2016); ת"פ (מחוזי י-ם) 9890-10-12 מדינת ישראל נ' רבינוביץ (7.10.2014), שם ניתן משקל רב לתרומה חריגה של הנאשם לחברה). במצב זה, ובשים לב למדיניות הענישה העקבית שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, לרבות בעניין דוידוביץ הנ"ל, בדבר הטלת עונשי מאסר בין כותלי הכלא, בעבירות של הגבלים עסקיים, מתחייבת המסקנה כי מתחם הענישה של אותם נאשמים, אשר הורשעו בהליך שבפניי לא בעבירה אחת כי אם בשורה של עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים (כמו גם בעבירות של קבלת דבר במרמה), יכלול רכיב של מאסר בפועל, לריצוי בין כותלי הכלא, הכול כפי שיידון בפירוט בדיון הפרטני בעניינם של הנאשמים השונים.
20. אשר לעבירה של קבלת דבר במרמה, הערך החברתי המוגן בעבירה זו הוא "חופש הרצון, חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה" (ע"פ 752/90 ברזל ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 539 (1992), בעמוד 564). קבלת הדבר במרמה במקרה זה התבטאה בקבלת הנחת דעתן של רשויות שונות, אשר ערכו הליכים תחרותיים, תוך הסתרת קיומו של תיאום מוקדם. בחלק מן המקרים, היא התבטאה גם בזכייה בהליכים תחרותיים תוך הסתרה כאמור. בבסיסם של הליכים תחרותיים כאמור עומדת התחרות החופשית וההוגנת בין הצדדים. תיאום מוקדם בין הצדדים שומט את עיקר הבסיס לקיומם של אותם הליכים. זאת ועוד, כפי שצוין בהכרעת הדין, כאשר אדם מניח במרמה את דעתו של בעל סמכות, לגבי עובדות שהן רלוונטיות, הוא משבש באופן מהותי את שיקול הדעת וההכרעה של בעל הסמכות בהפעלתה. במרמה יש כדי להסיר את הסיכון הנובע מהחלטה שלטונית שונה, אשר הייתה צפויה להתקבל אם היו הנאשמים מציגים בפני הרשות את מצב הדברים לאשורו. הפגיעה בערך חברתי זה, באישומים הנוגעים לתיאומים של הליכים תחרותיים, היא, אפוא, משמעותית. יש בה כדי לחזק את האמור לעיל לעניין הכללתו של רכיב של מאסר בפועל בית כותלי הכלא במתחם הענישה.
21. על רקע עקרונות כלליים אלה, אפנה לדון בעניינם הפרטני של הנאשמים השונים.
22. מר בן דרור. מר בן דרור הורשע בשורה של אישומים (מס' 1, 6, 7, 9, 12, 13, 14 ו - 16). באישום הראשון, הורשע בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. מהכרעת הדין עולה כי מר בן דרור שיחק תפקיד משמעותי בגיבוש ההסדר הכובל מושא אישום זה. להסדר היו צד מרבית השחקנים בשוק המשני, אשר חלקם בו היה קרוב ל – 100%. ההסכמה בו הייתה, על פי טיבה, על חלוקת שוק. ההסדר אף כלל הסכמה להענשת צדדים אשר יחרגו מהמוסכם בו. עמדתי בהכרעת הדין על החומרה הרבה המאפיינת הסכמה מסוג זה, ועל פגיעתה הקשה בתחרות. עם זאת, יש בכך שההסדר יושם באופן חלקי בלבד, במשך זמן קצר יחסית, כפי שמתואר בהכרעת הדין, כדי לגרוע מן החומרה אשר יש לייחס לו.