"נזכור את מטרתו של סעיף 6. הוא בא להבטיח שלא יחמירו נפגעים על קוצו של יוד ושלא יעשו מכל הפרה קלה ובלתי-משמעותית אמתלה לביטול חוזה, שחדל להיות לרוחם" (ד"נ 44/75 ביטון נ' פרץ, פ"ד ל(3) 581 , 1985, עמוד 585).
התובעים טענו לפגיעה בזכותם לחופש הביטוי ביחס להסרת העמוד "סטטוסים מצייצים" (עמודים 24 - 27 לסיכומי התובעים). אך לא טענו, שהסעיף האוסר פרסום מודעות של צד שלישי פוגעת ב"חופש הביטוי המסחרי שלהם". מכל מקום, על חופש הביטוי המסחרי נאמר, בין היתר, בעניין אחר, כך: "האם חופש הדיבור והביטוי יזרום בעורקיה של הפרסומת המסחרית כשם שזורם הוא בעורקיהן של ביקורת השלטון, יצירת הספרות, מסירת מידע ועוד כמותן דרכי ביטוי שהוכרו בהלכה כזכאיות ל'תיקון הישראלי הראשון'? תשובתנו לשאלה היא על דרך החיוב. תשובה זו מייסדת עצמה על טעם עקרוני, והוא, רצוננו ושאיפתנו להגן בכל עוז ובכל תוקף על רוח האדם ועל יכולתו להעביר לזולת את פרי רוחו... בני-חורין נולדנו, וכבני חורין נוכל ונהיה זכאים לדבר ולזמן ולפרסם כאוות נפשנו, והוא כל עוד לא ניתקל באינטרס שווה עוצמה לאינטרס ששמו הוא חופש הדיבור והביטוי"(בג"צ 606/93 קידום יזמות ומו"לות בע"מ נ' רשות השידור, פ"ד מח(2) 1, 28; ראו גם: ע"א 3322/16 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני הביטוח בישראל, [פורסם בנבו] מיום 30.4.17, פסקה 23 לפסק דינו של כבוד השופט י. עמית).
לאור כל האמור ועל פי מסכת האירועים הנדונה לא ניתן לקבוע, שמדובר ב"הפרה יסודית" של החוזה בין הצדדים. ההפרה אינה חמורה במידה שתצדיק את הגדרתה כהפרה יסודית. הגדרת ההפרה כיסודית תפגע בעיקרון, שיש לחתור לקיומו של החוזה ולא לביטולו (סעיף 67 לסיכומי התובעים).
ביטול החוזה פגע פגיעה קשה בתובעים, שמפעל חייהם ירד לטמיון ואילו מבחינת פייסבוק מדובר בנזק שניתן לפיצוי כספי. האפשרות של קבלת פיצוי כספי בגין ההפרה מהווה שיקול להתקשר בחוזה גם אם "האדם הסביר" היה רואה מראש את ההפרה ותוצאותיה (השוו: ג. שלו, י. אדר "דיני חוזים – התרופות", 2009, עמוד 589). יצויין עוד בעניין זה, שהגדרת ההפרה כלא יסודית, אינה מכשירה את ההפרה, אלא מאפשרת את תיקונה תוך זמן סביר.
עוד יצויין הפער העצום ביחסי הכוחות בין התובעים לבין פייסבוק. פייסבוק היא תאגיד רב לאומי שלו כ- 1.86 מיליארד משתמשים פעילים מידי חודש והשפעתו רבה במרשתת.
ביחס לכמות המשתמשים העצומה התובעים הם חסרי משמעות ממשית מבחינת פייסבוק. יחס זה משפיע באופן טבעי על המשמעות הכלכלית של הפרת החוזה על ידי התובעים. נחזה, שלפייסבוק לא ייגרם נזק, אם תצעד בדרך של מתן ארכה לתיקון ההפרה ורק לאחר מכן לבטל את החוזה, אם ההפרה לא תתוקן.