הנוסח הקודם של הסעיף היה:
"Third party advertisements on Pages are prohibited"
כך גם ה - SRR מיום 28.8.2009 אסר על קידום פרסומות של צדדים שלישיים בדפים, ללא קבלת אישורה של פייסבוק, בנוסח שונה. הצגת פרסומות צריכה להיעשות באמצעות פייסבוק (מש/4, מיום 12.11.2015, שהוגש בדיון בבקשת התובעים למתן סעדים זמניים).
לטענת פייסבוק, איסור הפרסום נובע משני טעמים: הראשון, על מנת להפחית פרסום של תכנים ממומנים שאינם מגולים לגולשים ככאלה. השני, על מנת להגן על המודל העסקי של פייסבוק ולאפשר לה לפקח על מכירת פרסומת, כדי שתוכל להמשיך לספק שירות חינמי לכלל משתמשיה (סעיף 28 לסיכומי הנתבעת).
נדמה, שהטעם העיקרי הוא הטעם העיסקי והשיקול הכלכלי. עיון בכתב התביעה ובסיכומים מעלה, שהם מעלים על נס את הפגיעה הכלכלית בפייסבוק ואת התעשרות התובעים על חשבונה. הטעם הנוסף לא קיים במערכת החוזית שהוצגה בפני בית המשפט וניתן להניח, שהדין בעניין זה שונה ממדינה למדינה. בהעדר תשתית ראייתית לא ניתן לשקול את חומרת ההפרה הנוגעת לטעם הנוסף, מבחינת פייסבוק.
עיינתי בטענות התובעים ובראיותיהם ולא מצאתי עיגון לכך, שבתקופה הרלוונטית היה בתנאי שימוש כלשהם היתר לכלול פרסומות או תוכן ממומן בדפים, ללא אישורה של פייסבוק.
התובעים הפרו את תנאי השימוש בכך, שפרסמו מודעות פרסום של צדדים שלישיים בדף "סטטוסים מצייצים", ללא קבלת אישור מפייסבוק. בסעיף 26 לתצהירו מאשר התובע, ש"מעת לעת קידמנו מספר קטן של סטטוסים בעבור תשלום. ההכנסות שהפקנו במשך חמש שנים עמד על כ- 250,000 ₪ לערך... ". סעיף זהה קיים בתצהיר התובעת .
בזמן אמת, ביום 22.1.2015, בראיון ל"תכנית חיסכון" בטלוויזיה הודו התובעים בהפרת תנאי השימוש:
"אבי לן: אכן עברנו על הכללים אבל מיד מיד הודנו בטעות שלנו, התנצלנו, וגם הבטחנו שלעולם לעולם זה לא יקרה יותר.
עדי בן טוב-לן: וגם מאוד חשוב, מאוד חשוב, לדבר על פרופורציות. אנחנו עברנו עבירה ופרסמנו פוסטים ספורים, באמת ספורים, של חברות מסחריות בלבד בתקופה האחרונה..." (נספח 12 לתצהיר מר מילר).
בראיון לעיתון "ישראל היום" מיום 22.4.2015 הודה התובע שפרסם בין 30 ל- 35 פוסטים בתשלום במהלך 5 שנים. לשאלה, "ידעתם שמבחינת פייסבוק אתם עושים דבר אסור?" השיב: "לא היינו בטוחים. ידענו שבתקנון כתוב שאסור לקדם סטטוסים בתשלום, אבל ראינו שכולם עושים את זה. חשבנו שהם יודעים שמקודמים אצל כולם סטטוסים בתשלום ובוחרים להעלים עין... ידענו שזה אסור. הכעס של הציבור עלינו נבע מכך שלא יידענו אותו איזה סטטוס הוא ממומן. אבל לא יכולנו לעשות את זה, כי אז פייסבוק היו יודעים. בקיצור, מלכוד" (נ/1, הדגשה הוספה).