עם זאת, תשובתם של המשיבים לפיה אין די בספרי הנהלת החשבונות של החברה, שכן אלו אינם משקפים תמונה שלמה ואמיתית של מצבה הכספי, היא חרב פיפיות עבורם. באין מחלוקת על כך שהדוחות הכספיים הגלויים אינם מספקים, לא יכולה להיות גם מחלוקת על כך שהדוחות הפנימיים ופרטי מידע נוספים אכן נחוצים, על מנת שהמבקש יוכל לוודא שניהולה הכספי של החברה על ידי המשיבים, תקין. אין הוא צריך להסתפק בהצגת הנתונים המצויים בהנהלת החשבונות או בדוחות גלויים אחרים, כמו דו"ח מע"מ. דרישת המבקש לחשיפת מלוא הנתונים בפניו, לרבות פנקסי המחאות, חוזים עם ספקים ועם לקוחות, ודוחות מעקב כאלו ואחרים – לגיטימית,
--- סוף עמוד 17 ---
ואף הכרחית על מנת לאפשר את ניהולו של ההליך העיקרי. המשיבים יידרשו לספק למבקש נתונים אלו.
- הפחתת שכרו של המבקש
שכרו של המבקש הופחת. בעת הגשת הבקשה (פרק ב.3 לבקשה) הלין המבקש על הפחתת 2000 ₪ משכרו, החל ממשכורת חודש ספטמבר 2012 (משכר חודשי בסך 9000 ₪ לשכר חודשי בסך 7000 ₪), ובחודש פברואר 2013 הופחת שכרו לסך של 500 ₪ בלבד, כפי שהתברר בעת חקירת המשיב 1 (עמ' 72-71 לפרוטוקול). שתי הפחתת השכר נעשו ללא היוועצות בו וללא קבלת הסכמתו לכך. לטענת המבקש, יש בכך ביטוי נוסף וחריף לקיפוחו על ידי המשיבים. עוד נטען, כי הקיצוץ השני נעשה בניגוד לצו הארעי.
המשיבים דוחים את הטענות לכך שבקיצוץ שכרו של המבקש יש משום קיפוח. הם מדגישים כי הפחתות השכר נעשו באופן רוחבי, לכל השותפים, ונבעו ממצבה הכספי הקשה של החברה. אשר לאי-מעורבותו של המבקש בהחלטה על הקיצוץ, הסביר המשיב 1 בחקירתו כי ההפחתות נעשו לאחר חודש אוגוסט 2012, אז "התנתק" המבקש מן החברה (עמ' 74 לפרוטוקול). עוד מנמק המשיב 1 ומסביר, כי לא היה מנוס מצמצום ההוצאות בדרך זו, שכן החברה נקלעה לקשי תזרימי ממשי, והופנה לעברה איום מטעם הבנק, לפיו אם לא תתייעל, הבנק לא יכבד המחאות ששילמה.
יש לקבל את טענת המשיבים. כתוצאה ממצוקה אליה נקלעה החברה, הפחתת שכרם של בעלי המניות מתבקשת וראויה, והעובדה שנעשתה באופן אחיד שומטת את הבסיס לטענת הקיפוח.
בה בעת יש לדחות את טענת המבקש לכך שההחלטה על הפחתת השכר ויישומה מהוות הפרה של הצו הארעי: הצו הארעי לא נועד לעצור את פעילות החברה, אלא רק למנוע ביצועם של מהלכים בלתי הפיכים מבלי להבטיח את ההגנה על זכויות המבקש. החלטה על הפחתת שכר היא החלטה הפיכה, ואינה נכללת בגדר הפעולות עליהן אוסר הצו.