--- סוף עמוד 582 ---
נ"ו. לא מצאתי מקום להתערב בקביעות המשיב ובית המשפט המחוזי בסוגיה זו. המדובר בסוגיה עובדתית מורכבת: מעבר להוכחת גובה החוב ומקורותיו יש לברר האם מוצו אפשרויות התביעה של משמר העמק ישירות מול חברת ענק, ואת השלכות הפרתו של ההסכם על ערבות החברה. ברי כי החברה אינה ערבה לחובות שנוצרו תוך הפרת ההסכם. למיטב הבנתי טרם ניתנה החלטת מפרק ענק בתביעת החוב שהוגשה ישירות לענק. בנסיבות אלה אין מקום לאשר את תביעת החוב כלפי החברה כערבה.
סיכום
נ"ז. אילו התקבלה דעתי, היינו קובעים, כי גם לפי המצב המשפטי החל על המקרה שלפנינו - קל וחומר אחרי תיקון תשס"ה - מימון דק, כשהוא לעצמו, אינו מהוה עילה ככלל להדחיית חוב, אף כי הוא מהוה מרכיב בעל מרכזיות רבה האומר דרשני; ונדרש איפוא רכיב נוסף מסוים. במקרה דנא יתכן שרכיב זה נמצא בהתנהגות המערערים כפי שפורטה מעלה - אך סבורני כי הבירור העובדתי שנערך אינו מאפשר אמירה נחרצת. על כל פנים, לשיטת חברותי רכיב זה אינו נדרש - ולפיכך קיימת תשתית מספקת להדחיית החוב. בכל הנוגע לאישור תביעות החוב, אציע לקבל את הערעור ביחס לשתי התביעות הנזכרות בפסקאות נ"ב ו-נ"ד כפי שפורט שם.
ש ו פ ט
השופטת א' פרוקצ'יה:
1. סוגיית השעיית זכותו של בעל מניה בחברה לפרעון חובו מאת החברה, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את מלוא התחייבויותיה כלפי נושיה החיצוניים, הינה בעלת משמעות משפטית מהותית בקביעת אמות המידה הראויות להתנהלותן של חברות ודרכי פעולתם של בעלי מניות בעלי מעמד אפקטיבי במסגרתן; היא נוגעת בשאלת האיזון הראוי בין מרחב החופש הנתון לחברה ביוזמותיה העסקיות לבין אחריותה ואחריות חבריה לנהוג בהגינות ובתום לב כלפי ציבור הנושים, עמם היא מצויה במגע עסקי. היא מצויה בלב שיווי המשקל הנדרש בניהול עסקי ראוי, ומעמידה זה מול זה את עקרונות היסוד בדבר חופש ההתאגדות, האישיות הנפרדת והגבלת האחריות של התאגיד מן הצד האחד, אל מול החובה לפעול בהגינות ובתום לב
--- סוף עמוד 583 ---
כלפי ציבור הנושים בדרך של הבטחת "כרית בטחון" נאותה במסגרת הונה העצמי של החברה, אשר ממנו ניתן לפרוע את חובות החברה לנושים, מן הצד האחר. סוגיית השעיית זכות הפרעון של בעל המניות כלפי החברה היא ענף בתורת הרמת המסך, ונסמכת על עיקרי התכליות והשיקולים הנשקלים בהקשר לתורה זו, אף שהיא מהווה אמצעי מתון יותר, המתאים לנסיבות בהן אין הצדקה לנקוט באמצעי גורף; אמצעי השעיית זכות הפרעון של בעל מניה המופקד בידי בית המשפט נועד לא רק להביא לפתרון צודק ביחסים שבין החברה לנושיה במקרה נתון, אלא גם ליצור אמת מידה כללית אשר תתווה את גבולות התפרשותם של עקרונות האישיות הנפרדת והגבלת אחריות התאגיד, ותבהיר אימתי עקרונות אלה ייפרצו ויתרונותיהם לא יעמדו עוד לזכות בעלי המניות. ההתחקות אחר מהותה של סוגיית השעיית זכות הפרעון של בעל המניות מקרינה על פרשנותו התכליתית של ההסדר בחוק לענין זה, ומבהירה את התנאים והנסיבות שעל רקעם ניתן וראוי להפעיל אמצעי זה.