2. סוגיית השעיית זכות הפרעון של בעל המניות מקבלת מימד מיוחד בהקשר למצב בו מבנה ההון של החברה מתאפיין ב"מימון דק" או ביחס מינוף גבוה בין היקף פעילותה של החברה לבין היקף הונה העצמי שנועד לשמש בטחון לפרעון החובות לנושים. הספרות המקצועית עוסקת בשאלה מתי, ובאלו נסיבות מוצדק להרים מסך חברה, כאשר החברה מתקשה לפרוע את חובותיה בשל מימון דק. השאלה מקבלת מימד מורכב יותר כאשר בנסיבות של מימון דק נותן בעל המניות הלוואת בעלים לחברה, ונושה בחברה ביחד עם נושיה החיצוניים. האם יש להתיר לו בכל מצב להיפרע את חובו במעמד זהה לנושים החיצוניים, או האם בנסיבות של מימון דק, ובהתקיים תנאים מתנאים שונים, יש מקום להסיט את מקומו של בעל המניות לסוף תור הנושים, ולאפשר לו את מימוש נשייתו רק לאחר שהנושים החיצוניים באו על פרעונם; האם תנאי מוקדם להשעיית זכות הפרעון של בעל המניה במצב של מימון דק של החברה, הוא כי תתקיים התנהגות חסרת תום לב מצד החברה או בעל המניות המתלווה והבאה בנוסף לתופעת המימון הדק; או שמא די בקיום מימון דק, כאמור, כדי להצדיק, בנסיבות מסוימות, היזקקות לאמצעי של השעיית זכות
--- סוף עמוד 584 ---
הפרעון של חבר בחברה. אלה השאלות העומדות בפנינו במישור המשפטי-עקרוני. עומדת גם שאלת היישום של העקרון לנסיבות המקרה הקונקרטי.
3. חברי, השופט רובינשטיין, ניתח בפירוט את סוגיית השעיית זכות הפרעון של הלוואת בעלים בידי בעל מניות כלפי החברה והמימון הדק בדיני החברות. מסקנתו במישור העיוני היא כי, ככלל, אין מקום להרמת מסך בחברה או להשעיית זכות פרעון של בעל מניה בשל מימון דק בחברה, בבחינת נתון העומד לעצמו, ובהעדר טענה של התנהגות חסרת תום לב של החברה, המתווספת לתופעת המימון הדק. לגישתו, מימון דק עשוי, אמנם, לשמש שיקול נכבד בין מכלול שיקולים רלבנטיים להפעלת אמצעי ההשעייה, אולם נחוץ "דבר מה נוסף" כגון תרמית או חוסר תום לב בהתנהלות החברה, כדי להצדיק הפעלת אמצעי זה. עם זאת, לטעמו, ייתכן כי במצבי קצה מיוחדים וחריגים עשוי עצם המימון הדק להצביע על חוסר תום לב מצד החברה ובעלי מניותיה, והוא - כאשר המימון הדק "אומר דרשני וזועק עד כדי כך"..., כלשונו. בנסיבות חריגות כאלה תיתכן השעיית זכות הפרעון על יסוד המימון הדק גם כשהוא עומד לעצמו. עוד קובע חברי, כי מצב משפטי זה ישים הן לתקופה שקדמה לתיקון חוק החברות בתשס"ה, והן לתקופה שלאחר התיקון, ויש להחילו בלא אבחנה.