ספקנות בדבר עוצמת השלילה שבמימון הדק
37. לא הכל שותפים לראיית המימון הדק בחברה כשורש רע שיש לבערו, וכגורם המצדיק התערבות שיפוטית הפוגעת בעקרונות יסוד של החופש התאגידי. הטענות בענין זה הן, בראש וראשונה, כי עקרון חופש החוזים וחופש ההתקשרות חל בעוצמה ממשית גם על חברות בסיכון גבוה, וכי המשפט צריך להדיר רגליו מהתערבות בהתקשרויות של נושים חיצוניים עם חברה
--- סוף עמוד 601 ---
כזו, כאשר אלה נעשות מדעת, ומתוך רצון חופשי. חברות בעלות סיכון גבוה מוכרות בעולם העיסקי, ונחזות כחוקיות בעיני החוק, ומי שבחר להתקשר עם חברה כזו ולתת לה אשראי או מצרכים ושירותים, לוקח על עצמו סיכון שהוא טבעי למהלך העסקים הרגיל. על-פי גישה זו, כאשר החברה נקלעת לקשיים ואינה משלמת את חובותיה, יש להחיל את כללי המשפט הרגילים למצבים של חדלות פרעון, ואין להתערב בעקרונות התאגידיים ולשנותם.
בעניין Lifschultz Fast Freight, 132 F 3rd 339 (Cir. 7th, 1997) Matter of נפסק:
"But that a highly leveraged company exposes its creditors to serious risks is no new fact of commerce. Creditors are free to lend elsewhere. If they choose to lend to a company that then loses their investments, they cannot go to bankruptcy court and cry misconduct".
38. בהקשר זה גם נטען, כי, מימון דק, באשר הוא, משקף את העדפותיהם האמיתיות של כל הצדדים לעסקה, וביניהם גם של בעל החברה והנושה החיצוני. יש בכך כדי להוות מכשיר ראוי לחלוקת הסיכונים והסיכויים ביניהם, ולקדם את הרווחה הכללית.
39. ועוד, על-פי אותו קו טיעון, יש להניח כי נושה שנתן אשראי לחברה בעלת מימון דק, ביודעו נתון זה, הגן על עצמו בדרכים שונות, כגון על-ידי לקיחת בטוחה, או באמצעות נטילת ריבית גבוהה שנועדה להבטיח מפני סיכון גבוה לקשיים בפרעון חובות החברה. בדרך זו, הנושה מפנים את הסיכונים שהוטלו עליו, ומעבירם לשכם החברה באמצעות תנאי העיסקה עליהם הוא עומד. על-פי קו מחשבה זה, התערבות המשפט בתופעת המימון הדק, בין היתר על-ידי ביטול או החלשה של עקרון האישיות הנפרדת והגבלת האחריות התאגידית, עלולה לפגוע בעיקרון חופש ההתאגדות וחופש החוזים, ואף לגרום לתוצאות בלתי הוגנות ובלתי יעילות, תוך פגיעה בבעל המניות, ומתן כפל פיצוי לנושה (צפורה כהן, פירוק חברות 712 (תש"ס); פרוקצ'יה, מימון דק, בעמ' 543-545).
40.
--- סוף עמוד 602 ---