--- סוף עמוד 554 ---
הלוואת בעלים או אחר, לבין החוב שנוצר בכובע השני, הוא הכובע של הספק" (סעיף 6 לסיכומי רמת יוחנן).
י. ביחס לאופן ניהולה של החברה נטען, כי המשיב לא ביסס את קביעותיו העובדתיות, וכי קריסת החברה נבעה מההחלטה העסקית להשקיע בזן ענק כנזכר, שרק לאחר מעשה, כעבור מספר דורות של עופות, התברר שהוא לוקה בפגמים גנטיים. עוד נטען, כי המשיב טעה בקביעתו העובדתית שמדגריית רמת יוחנן וקיבוץ רמת יוחנן חד הם, ומסיבה זו מצא פגם בכך שחבר הקיבוץ שימש יו"ר החברה. בפועל, כך נטען, המדובר בתאגיד נפרד. ביחס לקביעת מחירי הביצים שתשלם החברה למערערים נטען כי המחיר היה נמוך מן המקובל בשוק, ובכל מקרה הופחת למפרע בהסכמת בעלי המניות, וכי אין להיאחז בטיעון הכללי של ניהול כושל, שכן כך ניתן לומר ביחס לכל חברה שקרסה בסופו של יום. ולבסוף, נטען כי לא הוכחה התנהגות חסרת תום לב של בעלי המניות, תוך העדפת טובתם על פני טובת החברה.
טענות המשיב
י"א. עמדת המשיב היא, כי הלוואת בעלים אינה נחשבת חלק מהון החברה ולפיכך מדובר במימון דק. העובדה שהבעלים בחרו לוותר על ההלוואה אינה מעלה או מורידה. ועוד, המשיב התייחס לכך שלקראת קריסתה צמצמה החברה את חובה להעמק על חשבון הגדלת חובה למשקים השונים, לרבות המערערים. נטען כי המדובר בהעדפת נושים, שמטרתה הרחקת החוב מבעלת המניות - התאגדות העמק, אל עבר הספקים - המערערים, בניסיון לשפר את מעמדם בחלוקת נכסי החברה. המשיב ציין כי מתוך חובות של 24 מליון ש"ח שנצברו בשנתיים (ופחות) של קיום החברה אישר 11.5 מליון ש"ח, מתוכם 5 מליון ש"ח של המערערים. לעת הדיון היתה קופת הפירוק בהיקף 2.5 מליון ש"ח, ועשויה היתה שתגיע לשלושה מליון ש"ח. נושים אחרים קיבלו כ- 50%, והמערערים לא קיבלו דבר, נוכח ההדחיה. לשיטת המשיב אין צורך להציג בהדחיה מרכיב של חוסר תום לב, אך מכל מקום ההתנהלות לא היתה לטובת החברה אלא לטובת בעלי המניות.
--- סוף עמוד 555 ---
הכרעה
י"ב. אודה, לדידי ההכרעה בתיק אינה פשוטה, וסברתי תחילה להציע לחברותי להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי לבחינת מחלוקות עובדתיות מסוימות בין הצדדים. כפי שיובהר להלן סבורני, כי לפי המשטר המשפטי בשנת 2003 מימון דק כשלעצמו לא איפשר ככלל הדחיית חוב, אלא שעה שנוסף לו יסוד לא חיובי נוסף. אטעים כי זו אמירה משפטית, הדין המצוי כפי שהבינותיו. לא אכחד, כי בגדרי הרצוי יכולתי להרחיק מזה לכיוון הנושים הרצוניים של החברה, אך אין לו לשופט אלא החוק. לפי הבנתי כאמור, על מנת לקיים את החלטת המשיב יש צורך להסתמך גם על קביעותיו בדבר התנהלות פסולה של המערערים בכובעם כבעלי מניות.