--- סוף עמוד 608 ---
המימון הדק ויחסו לתורת האישיות הנפרדת של החברה והגבלת האחריות
54. האישיות המשפטית הנפרדת של החברה והגבלת אחריותה שלובים בחובתה של החברה לנהוג בתום לב ובהגינות בפעולותיה העיסקיות. במסגרת חובת ההגינות, קיימת גם החובה לעשות שימוש הוגן ביתרונות התאגידיים של האישיות הנפרדת והאחריות המוגבלת של התאגיד (חביב-סגל, שם, עמ' 289). בגדרה של חובת ההגינות, חלה חובה על בעלי החברה להימנע ממימון פעילותה בדרך הצפויה להובילה לחדלות פרעון, תוך פגיעה בבטחון הנושים להיפרע את נשייתם. על בעלי החברה ליצור יחס ראוי בין גובה ההתחייבויות הצפויות של החברה והסיכונים שהיא נוטלת על עצמה לשווי ההון העצמי שהושקע בה, ולהתאים בנגזר מכך את ה"חלוקות" לבעלי המניות בדרך של דיבידנד או באמצעים אחרים. מימון עצמי קטן ביותר, או יחס מינוף גדול במיוחד, עשויים להיחשב שימוש לרעה בעקרון מסך ההתאגדות, המצדיק בנסיבות מסוימות הרמת מסך (חביב-סגל, שם, עמ' 289). אכן, היתרון הניתן לבעלי המניות מההפרדה בינם לבין התאגיד שבבעלותם איננו בלתי מסוייג. כל עוד פועלת החברה במהלך פעילות תקין, יעמוד לה עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והגבלת האחריות, ויחצוץ בינה לבין בעליה, ויפרוש עליהם רשת הגנה שתחסום את ייחוס חובות החברה לחובתם. אולם כאשר מסך ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה משמש מסתור לפעילות בלתי תקינה של החברה, ובכלל זה פעילות שמטרתה להונות אדם או לקפח נושה, לחמוק מן הדין או מחיובי חוזה, או לפעול באופן הפוגע בתכלית החברה, תוך לקיחת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה, כי אז ניתן, בתנאים מסוימים, להרים את מסך ההתאגדות, ולהתעלם מהאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, ולחייב את בעלי המניות בחיובי התאגיד. הרמת המסך מאפשרת הסרת החציצה בין התאגיד לבין בעלי מניותיו, וחיובם בחובות התאגיד בהיקף כזה או אחר.
55. כאשר חברה נקלעת לקשיים כספיים במהלך עסקיה, ואינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה בשל "מימון דק", בין משום שיחס הונה העצמי להתחייבויותיה אינו סביר, ובין משום שנכסיה בנויים בעיקרם מהלוואות בעלים, עולה שאלה האם ראוי בנסיבות כגון אלה לקיים את עקרון האישיות
--- סוף עמוד 609 ---
המשפטית הנפרדת והגבלת האחריות של החברה. ככל שניתן להרים את מסך ההתאגדות, תיפתח בפני הנושים שלא הצליחו להיפרע מהחברה, הדרך להיפרע מבעלי המניות בכשירותם האישית. ואמנם, במהלך השנים הושמעה לא אחת ביקורת נוקבת על אופן יישומה של ההלכה העקרונית בענין האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ועקרון הגבלות האחריות של התאגיד, שעוצבו לראשונה בפרשת Salomon v. Salomon (1897) Ac 22. יישום הלכה זו איפשר באותו ענין לבעל חברה להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות, וליהנות מהגנת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, על אף שהחברה היתה במצב של מימון דק וחרף הפגיעה הקשה בנושים עקב כך (פרוקצ'יה, מימון דק, עמ' 527-8, והמובאות המוזכרות שם). תורת הרמת המסך והשעיית זכות הפרעון של הלוואות בעלים מבקשות להתמודד עם מצבים שבהם תורת האישיות הנפרדת והגבלת האחריות התאגידית גורמים פגיעה בלתי מידתית לצדדים שלישיים. הפגיעה הנגרמת לנושים עקב מימון דק בחברה, עשויה, בתנאים מסויימים, להצדיק הרמת מסך או השעיית זכות הפרעון העומדת לבעלי מניות ביחס להלוואת בעלים שניתנו לחברה.