--- סוף עמוד 614 ---
נטל הוכחה
62. מימון דק בהיקף משמעותי ומתן הלוואות בעלים בחברת מעטים עשויים במשולב, ובנסיבות מתאימות, להקים הנחה לכאורה בדבר שימוש לא ראוי באישיות המשפטית הנפרדת של החברה ובעקרון הגבלת האחריות כאשר החברה נכנסת לקשיי פרעון של חובותיה לנושים. אמנם, על-פי ההסדר החקיקתי הקיים, מלכתחילה אין דרישה להון עצמי מינימלי בתאגיד, וגם אם ההון נשחק עקב כשלון עיסקי, אין חובה סטטוטורית על בעלי המניות להוסיף על השקעתם העצמית. עם זאת, כאשר מבנה ההון של החברה מתאפיין במימון דק באופן קיצוני, וכאשר בעלי המניות, במקום לתגבר את ההון העצמי של החברה מזרימים אליה הלוואות בעלים, עשוי הנטל הראייתי לעבור אליהם לשכנע מדוע אין לראות במצב דברים זה משום ניהול בלתי ראוי של עיסקי התאגיד, ומדוע, באיזון שבין עניינם שלהם לזה של הנושים החיצוניים, מוצדק שלא להרים את מסך ההתאגדות, או נכון להימנע מלהשעות את זכותם לפרעון הלוואות הבעלים כלפי החברה. בעיקרו של דבר, על בעלי המניות לשכנע, כי צורת ניהול עסקיהם היתה סבירה ויעילה בנסיבות המיוחדות של הענין, וכי לא נעשה על-ידם שימוש בלתי ראוי בעקרון האישיות התאגידית הנפרדת ובהגבלת האחריות בנסיבות אותו מקרה, או כי הנושים לקחו על עצמם סיכונים מדעת בתנאי ההתקשרות שלהם עם החברה.
הרמת מסך והשעיית חובות בעלי המניות בחוק החברות - השוואה בין ההסדר המקורי לתיקון תשס"ה
עיקרי ההסדר המקורי
63. חוק החברות החדש התייחס בהוראותיו לסוגיית הרמת המסך והשעיית פרעון הלוואות בעלים של בעלי מניות בנסיבות שונות. ניתן להיעזר בניתוח הכללי שהובא לעיל בפרשנות הוראות החוק. על ענייננו בהליך זה חל סעיף 6 לחוק החברות במתכונתו המקורית לפני תיקונו בתשס"ה, שזו לשונו:
--- סוף עמוד 615 ---
"הרמת מסך
(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:
(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;
(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.
(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק, או אם, בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).
(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין, או להונות או לקפח אדם;