--- סוף עמוד 35 ---
ביום 1/1/2009 העביר מר צבי בן דת דואר אלקטרוני לעו"ד מירי בן הרוש, כדלקמן:
"מירי:
חשבנו רבות על המינימום ההכרחי של הכיבוד שאנו חייבים להציע למתאמנים.
הגענו לרשימת מוצרים מאוד מצומצמת על-מנת לנסות ולהגיע להסמכה בנושא התפעול והכיבוד.
להלן הצעתנו לסוגי הכיבוד הבריאותי:
1. חטיף אנרגיה על בסיס שקדים/אגוזים/שומשום.
2. חטיף אנרגיה על בסיס חיטה מלאה/שעורה.
3. חטיף אנרגיה על בסיס גרנולה/פירות יבשים.
4. מים מינרלים.
5. סוג אחד של פרי מפרות העונה, תפוח או תפוז או בננה.
6. 3 סוגי מיצים.
7. קפה ותה.
9. משקאות פרוטאין".
דואר אלקטרוני זה נשלח, מבלי שמר צבי בן דת ידע, שיומיים קודם לכן, ביום 30/12/2008, התקיים דיון בלשכת המנכ"ל בנושא, והתקבלה החלטה כדלקמן:
"החלטה רש"ת 143189 תפעול חדר כושר ב- 3T
...
1. כל חוב שקיים מול זאוס לחלט במיידי ויידרש להשלים את הערבות במיידי.
2. המנכ"ל מאשר לאפשר להם להגיש בחדר כושר מים, משקה חלבונים (אבקות) – תוסף בריאות, מיץ גזר, אשכוליות ותפוזים ובנוסף חטיף בריאות ארוז שיאושר על-ידי רש"ת, ולא אף מוצר מעבר לכך, וכך להפעיל את חדר הכושר.
--- סוף עמוד 36 ---
3. בכל מקרה שבו זאוס יבחרו לא להפעיל את חדר הכושר במתכונת המוצעת ויבחרו לצאת מ- 3T, אין לוותר על ההכנסות שהיו אמורות להתקבל ברש"ת במשך חיי החוזה (שנתיים). ניתן לצאת למכרז לשטח המדובר ורק לאחר שיהיה זוכה שיכניס כסף לרש"ת, ניתן יהיה לשחרר את זאוס" (נ/15 – ההדגשות שלי – י.פ.).
רשימה זו, שאושרה על-ידי מנכ"ל "רש"ת" כמעט תואמת את רשימת המוצרים אשר אם הייתה "זאוספורט" יודעת שהם אושרו, היה די בה כדי להפעיל את "מכון הכושר".
דא עקא, שבשלב זה, עו"ד בן הרוש אשר ניהלה את המו"מ עם "זאוספורט", הייתה כה פגועה, עד כי, באופן עקרוני, לא הסכימה לכל פשרה. הדבר בא לידי ביטוי בקיצוניות החלטתה שלא לאשר מתקן מים במקום, מוצר בסיסי בכל מקום ציבורי, בוודאי במכון כושר.
בעדותו נשאל והשיב מהנדס "רש"ת" – מר אמיר יוסף:
"כב' השופט: אולם המנוחה, עם מקום לתמי 4 ולכל זה, עורר אצלך איזה שהן שאלות?
ת. קודם כל, לא היה שם שום דבר, משהו שהוא מיוחד הנדסית, או משהו שאני צריך לבדוק הנדסית. יש תמי 4, זה משהו שהוא מאוד מקובל. תראה איך היום, כמעט בכל אזורי השירות שיש היום בטרמינל.
...
ת. תראה שיש תמי 4 לעובדים. אתה תראה שיש מכונת קפה לעובדים. זה לא משהו מיוחד.