ת. זה לא קשור לנושא של ג'רוזלם פוסט אלא לנושא עזור.
היינו, הוצע להפעיל לוביסטים בכנסת כדי להביא לחקיקת חוק כדי לפגוע בחברת צ'רלסטון בבעלות עזור.
ובהמשך (עמ' 15 ש' 6-21):
"ש. בפיסקה האחרונה בעמ' 3 בטבלה, שם מדובר על בדיקת אופציה האם הצעתו של עזור לרכוש את ג'רוזלם פוסט בעצמו היא התחמקות ממס.
ת. היו שני דברים, או למטרות או אולי התחמקות ממס.
ש. אם כך להפיץ בעיתונות, האם הוצג בפניך איזה שהוא מידע שיכול להוביל לרעיון כזה.
ת. הועלתה טענה כזו על ידי הלקוח שממנה ניתן להבין.
ש. של מי היה הרעיון לבדוק.
ת. לא זוכר. אבל זה לא מאיתנו כי אנחנו לא כל כך מבינים זאת.
ש. בעמוד 4 – בפיסקה השישית – שימוש בממצאים.
ת. כתוב בהתחלה if warranted הכוונה אם ימצא בסיס שמצדיק הבאת העניין למשטרה.
ת. הוצג בפניך בסיס כזה.
ת. אם היה מוצג בפני בסיס כזה לא היו כתובות המילים האלה שזה משהו שצופה פני עתיד רחוק.
ש. ובהמשך.
ת. לא, וגם לא היתה חקירת משטרה למיטב ידיעתי.."
כפי שעולה מהדברים, וכך היה גם הרושם שנוצר בבית המשפט, מר מורל לא שש, בלשון המעטה, להעיד ולפרט לגבי הפעולות שנעשו במסגרת התכנית. אם כי אישר במפורש כי חלקן בוצעו.
מר מורל הבהיר בעדותו במפורש כי תכניות מעין אלו מקובלות כדי להחליש יריבים (עמ' 14 ש' 24 עד עמ' 15 ש' 5):
ש. נחזור לתכלית המסמך הזה, האם לתפישתך האם הוא נועד לעזור לקנווסט במחלוקת שיש לה עם אלי עזור לרכישת ג'רוזלם פוסט או שמא לחסל את אלי עזור.
ת. מה שקורה בד"כ במקרים כאלה הלקוח מבקש ליצור לחץ על היריב שלו כדי לגרום ליריב להגיע לשולחן המשא ומתן כאשר יש לו נכונות גבוהה יותר להתפשר ולשם כך לוקחים משרדי יחסי ציבור שיעשו רעש בתקשורת, בכנסת ויפעילו לחץ תקשורתי עד שהצד השני יגיד בסדר אני רוצה להתפשר רק תורידו את התקשורת ממני, זה מה שנקרא נוהל מקובל בענף ובעסקים בכלל ועושים את זה הרבה.
ש. ואין בעיה עם הקונספט הזה גם כאשר האמצעים שננקטים כלפי אותה מטרה הם לא ענייניים לנושא המחלוקת אלא עניינים אחרים.
--- סוף עמוד 17 ---
ת. זו התפיסה המקובלת להכניס את הצד השני ללחץ עד שהוא יסכים להתפשר."
כפי שניתן לראות, לטענת מורל, הבעלים של אחד ממשרדי יחסי הציבור הגדולים בארץ, מדובר בטקטיקה מקובלת. היינו, שימוש במשרד יחסי ציבור להרוס, להחליש ולפגוע ביריב, או בלשונו: "להכניס את הצד השני ללחץ עד שהוא יסכים להתפשר".
(2) גרסת הנתבעים לעניין אימוץ תכנית המשחק