בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 1702-07
לפני
כב' השופטת דר' מיכל אגמון-גונן
בעניין:
1. אלי עזור
2. מרקעי תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אשר אקסלרוד
התובעים
נ ג ד
1. CanWest Global Communications Corp
2. ריצ'רד לייפסיק
3. ליאונרד אספר
4. מורל צור תקשורת בע"מ (נמחקה)
5. משה רונן
הנתבעים ע"י ב"כ עו"ד יונתן שיף ועו"ד מירית בן נאים
הנתבעים
"שלושה דברים אי אפשר להשיב: זמן שחלף, חץ שנורה מקשת, ומילה שנאמרה"
(מיוחס להיינריך היינה)
פסק דין
שרטוט גבולות המותר והאסור בסכסוך עסקי עומד במרכז התובענה שלפניי. האם בסכסוך עסקי יכול לנקוט כל אחד מהצדדים בכל טקטיקה ובלבד שאינה פלילית? האם נאפשר "ג'ונגל עסקי"? האם מתאימה כאן האמרה העממית: "הכל מותר באהבה ובמלחמה"?
בין התובעת 2, מרקעי תקשורת בע"מ (להלן: "מרקעי תקשורת"), אחת החברות הפרטיות שבשליטתו של מר אלי עזור (להלן: "עזור" או "התובע") לנתבעת 1, CanWest Global Communications Corp (להלן: "קאנווסט"), התגלע סכסוך בנוגע לרכישת הג'רוזלם פוסט. הסכסוך הועבר לבוררות בניו-יורק.
בעוד מתנהלת התדיינות משפטית בניו-יורק, מופיעים בתקשורת פרסומים המכפישים את אלי עזור. בירור מעלה כי מקור הפרסומים הללו הוא במשרד יחסי הציבור מורל צור תקשורת בע"מ (להלן: מורל תקשורת). מאוחר יותר מתברר כי קאנווסט שכרה את משרד יחסי הציבור, במסגרת "תוכנית משחק" או במקור: "game plan" שמטרתה המוצהרת הינה לפגוע בעסקיו של עזור ולהכפיש את שמו. התוכנית כוללת דרכי פעולה רבות ביניהם פרסומים בתקשורת, פניות לבנק הנושה של עזור והחברות בשליטתו, פניה לשותפים עסקיים קודמים, לרשויות המס ועד פנייה לחברי כנסת, כדי לפעול כנגד עסקים אחרים של מר עזור (בעיקר נגד חברת צ'רלסטון הפועלת בתחום שידורי הספורט).
במשפט לא התברר האם כל דרכי הפעולה הללו אכן מומשו. אולם, מתעוררת השאלה האם דרך פעולה זו, של הכנת תוכנית שמטרתה "להרוס" תדמיתית ועסקית מתחרה היא לגיטימית, או שמא יש לתובע תרופה. האם אכן קיימת עילה תביעה מתחום דיני הנזיקין או דיני לשון הרע,
--- סוף עמוד 4 ---
כנטען על ידי התובעים בכתב תביעתם, בגין הפרסומים האמורים ובשל גיבושה של תכנית המשחק כאמור והוצאתה אל הפועל? אלו, בתמצית, המחלוקות שלפני.
1. הנפשות הפועלות
התובע, מר אלי עזור, הוא איש עסקים ובעל מניות בחברות שונות בתחום התקשורת ובכלל זה בעיתונות, ברדיו ובתחום של זכויות שידור בטלוויזיה.
התובעת 2, מרקעי תקשורת, היא אחת החברות הפרטיות שבשליטתו של עזור בתחום המדיה והתקשורת הישראלית, ובכלל זה פעילות דפוס של עיתונים ומקומונים שונים, זכויות שידור ברדיו ובטלוויזיה, פרסום באמצעות שילוט חוצות וכיו"ב. מרקעי תקשורת מנוהלת על ידי מר איל גולן (להלן: "גולן"), יד ימינו של עזור ומי שאף הגיש תצהיר עדות ראשית במסגרת התובענה דנן.
הנתבעת 1, קאנווסט, הינה ענקית תקשורת קנדית, אשר בבעלותה החזקות בתחנות טלוויזיה, הוצאה לאור, רדיו, ערוצים ייעודיים בכבלים, פרסום חוצות ואתרי אינטרנט ברחבי העולם ובעיקר בקנדה.
הנתבע 2, מר ריצ'ארד לייפסיק (להלן: "לייפסיק"), שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כסגן הנשיא והיועץ המשפטי של קאנווסט.
הנתבע 3, מר ליאונרד אספר (להלן: "אספר"), הוא בעל השליטה והמנכ"ל של קאנווסט. במועדים הרלבנטיים לתובענה, החזיקה משפחת אספר בכ- 40% ממניות קאנווסט.
הנתבעת 4, מורל צור תקשורת בע"מ (להלן: "מורל תקשורת"), הינה חברה המתמחה ביחסי ציבור, פרסום ומתן שירותי ייעוץ לתקשורת ואסטרטגיה בתחום יחסי הציבור. בהסכמת הצדדים, נמחקה מורל תקשורת מכתב התביעה ביום 29.10.08.
הנתבע 5, מר משה רונן (להלן: "רונן"), שימש במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה כיועץ עסקי של הנתבעים 1-3 לענייני יהדות וישראל. על פי הנטען, רונן תיווך בין הנתבעים 1-3 לבין מורל תקשורת לצורך שימוש בשירותיה וכן נטל חלק בכל ההתנהלות מולם ומול התובעים.
לשם הנוחות, יכונו להלן נתבעים 1-3 ו-5 ביחד: "הנתבעים".
2. סיפור המעשה
א. הסכסוך בעניין הג'רוזלם פוסט
בפתח הדברים יש להדגיש כי הסכסוך המשפטי בעניין הג'רוזלם פוסט אינו נשוא התביעה שלפניי. הסכסוך התנהל והסתיים בניו-יורק. אולם, יש חשיבות לעמוד על טיבו של הסכסוך כדי לבחון האם, אכן, קאנוואסט, כפי שטוען עזור, נקטה מהלכים שאינם לגיטימיים בכדי להשפיע על עזור להסכים לתנאיה שלה.
--- סוף עמוד 5 ---
במהלך שנת 2004 ניהלה מרקעי תקשורת משא ומתן עם קאנווסט לגבי האפשרות לרכוש במשותף את קבוצת החברות המחזיקה בבעלותה את עיתון הג'רוזלם פוסט וכלי תקשורת הנלווים לו, ובכלל זה את חברת הפלשתיין פוסט בע"מ (להלן: "קבוצת הפוסט"), מידי תאגיד התקשורת הבינלאומי Hollinger International Inc. (להלן: "הולינג'ר"). במקביל למשא ומתן בינן לבין עצמן, ניהלו שתי החברות גם משא ומתן ישיר עם הולינג'ר בקשר לתנאים לרכישת קבוצת הפוסט.
במסגרת המשא ומתן בינן לבין עצמן, חתמו מרקעי תקשורת וקאנווסט על מכתב כוונות ביום 11.6.04 ומאוחר יותר, ביום 10.11.04, חתמו הצדדים על מכתב נוסף, המתקן את מכתב הכוונות (להלן, ביחד: "זיכרון הדברים"). בעיקרו של דבר, קבע זיכרון הדברים, כי קבוצת הפוסט תוחזק על ידי ישות משפטית משותפת בבעלות קאנווסט ומרקעי תקשורת, כי לקאנווסט יהיה רוב בדירקטוריון החברה, כי קאנווסט תקבע את המדיניות האדיטוריאלית של העיתון בהתייעצות עם מרקעי תקשורת וכי הצדדים ינהלו משא ומתן בתום לב לחתימת הסכם מפורט.
בסופו של יום, מרקעי תקשורת רכשה לבדה את קבוצת הפוסט מידי הולינג'ר ובאותו היום נמכרה קבוצת הפוסט לעזור. המשא ומתן בנוגע לשותפות אפשרית בין קאנווסט לבין מרקעי תקשורת נמשך גם לאחר הרכישה, אולם הוא הסתיים ללא תוצאות.
לגרסת התובעים, לאחר שהמשא ומתן הגיע לכדי מבוי סתום, איימו הנתבעים לנקום, להראות לתובעים "חור שחור מהו" (היקף התחיבויות קבוצת הפוסט לא היה ברור ועזור השתמש, במהלך המו"מ בין הצדדים, בביטוי "חור שחור" לתיאור היקף התחייבויות קבוצת הפוסט) – ו"להרוס את התובעים". הנתבעים הכחישו את הדברים.
ביום 20.1.05, לאחר כישלון המשא ומתן, הגישה קאנווסט בקשה לאיגוד הבוררות האמריקאי לפתיחת הליך בוררות בניו-יורק כנגד מרקעי תקשורת, בטענה כי מרקעי תקשורת ועזור הפרו את התחייבותם, המעוגנת בזיכרון הדברים, להמשיך ולנהל משא ומתן בתום לב לחתימת הסכם מפורט לרכישת קבוצת הפוסט. קאנווסט טענה, כי לאחר שקבוצת הפוסט כבר הייתה בידיו, וכתנאי להכנסת קאנווסט לעסקה, דרש עזור לשנות את התנאים העיקריים שנקבעו בזיכרון הדברים. כך, בין היתר, תבע עזור כי קאנווסט תהייה במיעוט בחברה המשותפת וכי לקאנווסט לא תהא הזכות לקבוע את המדיניות האדיטוריאלית של העיתון. בד בבד עם הבקשה, הגישה קאנווסט בקשה לצו מניעה זמני לבית המשפט בניו-יורק כנגד מרקעי תקשורת, במסגרתה ביקשה, בין היתר, לאסור על מרקעי תקשורת לבצע פעולות הקשורות בניהול השוטף של קבוצת הפוסט וכן לאסור על עשיית דיספוזיציה במניות או בנכסים של קבוצת הפוסט.
ביום 11.2.05 הגיש עזור המרצת פתיחה, בבית המשפט המחוזי בירושלים, כנגד הפלשתיין פוסט בע"מ, הג'רוזלם ריפורט פבליקיישנס בע"מ וקאנווסט, במסגרתה ביקש מבית המשפט להצהיר, בין היתר, כי הוא בעל הזכויות המלאות במניות הפלשתיין פוסט בע"מ וכי זכויותיו נקיות מכל זכות של צד שלישי, לרבות של קאנווסט (ה"פ 4043/05) [פורסם בנבו].
--- סוף עמוד 6 ---
מאוחר יותר, הגישה קאנווסט בקשה לתיקון תביעתה בבוררות בניו יורק (ולתיקון הבקשה לצו מניעה) על מנת לצרף את עזור להליך.
הליכי הבוררות בניו-יורק הסתיימו, בסופו של יום, בהכרעה לטובת מרקעי תקשורת ועזור, ובפסק הבוררות הסופי שניתן על ידי הבורר ג'ון וילקינסון ביום 30.5.06, נדחו כל טענותיה של קאנווסט כנגד התובעים. הבורר מצא, כי זיכרון הדברים שעליו חתמו הצדדים אינו עולה לכדי הסכם מחייב, אולם הוא מהווה התחייבות לנהל משא ומתן בתום לב לכריתתו של הסכם מחייב. כפי שהבהיר הבורר בפסק הבוררות, התחייבות כאמור חוסמת צד מלהתכחש לעסקה, או לנטוש את המשא ומתן, או לעמוד על תנאי שאינו עולה בקנה אחד עם ההסכמה המקדמית. הבורר הגיע לכלל מסקנה, כי התובעים לא הפרו את התחייבותם לשאת ולתת בתום לב ועל כן לא הפרו את זיכרון הדברים (פסק הבורר צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית של גולן מטעם התובעים).
ב. ההתקשרות עם מורל תקשורת ותכנית המשחק
אין חולק, כי במקביל לנקיטת הליכי בוררות כנגד התובעים, שכרו הנתבעים שירותי יחסי ציבור ממורל תקשורת ובין הצדדים אף נחתם הסכם שכר טרחה ביום 3.2.05 (הוגש וסומן נ/7). הסכם זה הגיע לידי התובעים לאחר הגשת התביעה וזאת במסגרת הליך גילוי המסמכים עם מורל תקשורת, בטרם מחיקתה מכתב התביעה.
על המטרה שעמדה ביסוד ההתקשרות עם מורל תקשורת ועל היעדים שביקשו הנתבעים להשיג באמצעותה חלוקים הצדדים. לגרסת התובעים, הנתבעים ביקשו בדרך זו להכפיש את שמם הטוב ולחסלם מבחינה עסקית וזאת, בהמשך ישיר לאיום המפורש שהפנו כלפי התובעים כי "יחסלו אותם", ככל שלא תושלם העסקה לשביעות רצונם. בס' 13 לתצהירו, פרט מר גולן לעניין זה וציין כי: "מר לייפסיק אף הוסיף איומים על נקמה צפויה ואמר: "אני רוצה להרוס אתכם"".
לגרסת הנתבעים, כל שביקשו היה להגן על שמם הטוב, להביא את עמדתם בעניין הסכסוך לידיעת הציבור ולשדר לתובעים ולציבור כי ברצונם להמשיך עם העסקה. לייפסיק ואספר (מטעם הנתבעים) הכחישו מפורשות בתצהיריהם את טענות התובעים, וטענו כי לא הייתה כוונה "להרוס" או לפגוע בתובעים (סעיף 11 לתצהיריהם).
במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, ערכה מורל תקשורת, לבקשת הנתבעים, מסמך נושא תאריך 2.2.05 שכותרתו"Jerusalem Post Project Preliminary Game Plan" (להלן: "תכנית המשחק" או "התכנית", נספח י"ד לתצהיר גולן). גם מסמך זה, כקודמו, הגיע לידי התובעים במסגרת הליך גילוי המסמכים עם מורל תקשורת. לגרסת התובעים, תכנית זו, שמטרתה, הלכה למעשה, חיסול שמו הטוב של עזור ופגיעה בעסקיו, היוותה את הבסיס לפעולות הנתבעים ובכלל זה הפרסומים נשוא התביעה, אשר לגבי העברתם לתקשורת ע"י מורל תקשורת, אין מחלוקת. לגרסת הנתבעים, תכנית המשחק נדחתה על ידם מכל וכל.
ג. הפרסומים נשוא התביעה
--- סוף עמוד 7 ---
הפרסומים נשוא התביעה יובאו להלן בסדרם הכרונולוגי ותוך חלוקתם למספר סדרות של פרסומים, כפי שנעשה בכתב התביעה ובתצהירו של גולן, באשר כך גם התייחסו אליהם ב"כ הצדדים במהלך הדיון לפני. לגבי חלק מהפרסומים, ברור כי מקורם הוא במורל תקשורת. במקום שיש מסמך מטעם מורל תקשורת הקודם לפרסום בעיתון יצוין הדבר במפורש. בשלב זה מובאים הפרסומים הרלבנטיים כפי שהם. ניתוח תוכן הפרסומים והשאלה אם יש בהם משום הוצאת לשון הרע, ייערך בהמשך.
(1) סדרת פרסומים א'
ביום 27.1.05 התפרסמה בעיתון "גלובס" ידיעה של יעל גאוני הנושאת את הכותרת "קבוצת קנווסט הקנדית בתגובה על המחלוקת עם אלי עזור ב"ג'רוזלם פוסט": זו סחיטה". בידעה נכתב, בין היתר, כך:
"מחריף המאבק בין אלי עזור לבין חברת קנווסט, על רקע שליטתם המשותפת בעיתון "ג'רוזלם פוסט" שלא יצאה לפועל. החברה הקנדית הגיבה אתמול על הפרסומים האחרונים בעניין העיסקה בהגדירה אותם כ"סחיטה"..". (ראו נספח ב' 1 לתצהיר גולן).
אותה ידיעה הופיעה בשינויים קלים גם באתר האינטרנט של עיתון "גלובס", בעברית ובאנגלית וכן באתר האינטרנט של עיתון "הארץ" (ראו, בהתאמה, נספחים ב' 2, ב' 3 ו- ב' 4 לתצהיר גולן).
ביום 28.1.05 התפרסמה במוסף "The Marker" של עיתון "הארץ" ידיעה של רוני קורן-דינר הנושאת את הכותרת "המאבק על "ג'רוזלם פוסט": קאנווסט מאשימה את אלי עזור בסחיטה".
בידיעה נכתב, בין היתר, כדלקמן:
""סחיטה" – כך כינתה בהודעה חריפה שהוציאה בקנדה חברת קאנווסט, בשליטת משפחת אספר, את המהלכים האחרונים שביצע שותפם הפוטנציאלי בעיתון "ג'רוזלם פוסט", אלי עזור. קאנווסט מאשימה את עזור בשינוי חלקים מהותיים בהסכם ביניהם ובכוונה להשתלט על העיתון, בניגוד לסיכום כי החברה תחזיק בשליטה. "המו"מ בין הצדדים נוהל שלא בתום לב" כתב בהודעה עו"ד ריצ'רד לייפסיק המייצג את קאנווסט, "זו הייתה סחיטה, פשוטו כמשמעו".." (ראו נספח ג' 1 לתצהיר גולן).
אותה ידיעה הופיעה בשינויים קלים גם באתר של "The Marker" בעברית ובאנגלית (ראו, בהתאמה, נספחים ג' 2 ו-ג' 3 לתצהיר גולן).
(2) סדרת פרסומים ב'
ביום 13.2.05 (לאלר הסכם ההתקשרות בין הנתבעים למורל תקשורת), התפרסמה באתר האינטרנט של העיתון "גלובס" ידיעה של שמואל דקלו הנושאת את הכותרת: "המאבק מתחמם: עזור מבקש מביהמ"ש להצהיר כי הוא בעלי "ג'רוזלם פוסט"". בידיעה נכתב, בין היתר, כך:
"איש העסקים אלי עזור פנה בסוף השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להצהיר כי הוא הבעלים של "ג'רוסלם פוסט". בתביעה שהגיש עזור לבית המשפט הוא מציין, כי בדעתו להגיש נגד חברת קאנווסט תביעת פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לו ועדיין נגרמים, וכי החברה מוציאה עליו לשון הרע ופוגעת בעסקיו, בקניינו ובמעמדו.
--- סוף עמוד 8 ---
..
מקבוצת קאנווסט נמסר בתגובה כי אלי עזור הפר הסכם מפורש עם קאנווסט שבו התחייב להעביר לחברה מחצית ממניות ג'רוסלם פוסט. קאנווסט קוראת לבית המשפט שלא לאפשר לעזור לבצע תעלולים משפטיים בניסיון להתחמק מהסכם כתוב ומפורש. הקודים העסקיים שעל פיהם פועל עזור אומרת קאנווסט אינם מקובלים בעולם העסקים בו מתנהלות עיסקאות על פי חוזים שנחתמים ולא נגררות לבתי המשפט." (ראו נספח ד' לתצהיר גולן).
ביום 14.2.05 התפרסמה במוסף "The Marker" של עיתון "הארץ" ידיעה של תמרה לב הנושאת את הכותרת: "אלי עזור מבקש מביהמ"ש להצהיר כי הוא בעל המניות היחיד ב'ג'רוזלם פוסט'". בידיעה נכתב, בין היתר, כי:
"הסכסוך בין אלי עזור לבין שותפתו הקנדית בג'רוזלם פוסט, קאנווסט, עלה מדרגה נוספת כאשר בסוף השבוע ביקש עזור מבית המשפט המחוזי בירושלים להצהיר כי הוא בעל המניות היחידי בפלשתיין פוסט – החברה שבבעלותה העיתונים ג'רוזלם פוסט והג'רוזלם ריפורטר....
תגובת קאנווסט: "אלי עזור הפר הסכם מפורש בו התחייב להעביר לקאנווסט מחצית ממניות 'ג'רוסלם פוסט'. קאנווסט קוראת לא לאפשר לעזור לבצע תעלולים משפטיים בניסיון להתחמק מהסכם חתום. הקודים העסקיים שעל פיהם פועל עזור אומרת קאנווסט אינם מקובלים בעולם העסקים שבו מתנהלות עיסקאות על פי חוזים"." (ראו נספח ה' 1 לתצהיר גולן).
אותה ידיעה הופיעה בשינויים קלים גם באתר האינטרנט של "The Marker" בעברית (ראו נספח ה' 2 לתצהיר גולן).
(3) סדרת פרסומים ג'
ביום 1.3.05 התפרסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ידיעה של גולן חזני הנושאת את הכותרת: "קנווסט תבקש מביהמ"ש לבטל מכירת 12% ממניות ג'רוזלם פוסט לברדוגו". בידיעה נכתב, בין היתר, כדלקמן: