(הדגשה שלי – מ' א' ג')
מתוך אותו בסיס רעיוני יש לקבוע בנזיקין, כי כאשר מדובר בעוולה מכוונת, שכל מטרתה הייתה לגרום לנזק, גם בהעדר יכולת להוכיח נזק ממוני, יש לפצות בגין הנזק הלא ממוני ולהגביר את הפיצוי, כיוון שהתנהגות מכוונת, מטבעה וטיבה שהיא מגבירה את הנזק, כיוון שהיא ממוקדת ומכוונת מטרה.
כלומר כאשר אנו מעריכים את הנזק הלא-ממוני, מניחים למעשה כי נזק זה גבוה יותר אם העוולה בוצעה במכוון, כפי שהיה במקרה שלפניי.
לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בכך שמדובר ברצון לפגוע בעזור כדי להחלישו במו"מ, בתכנית משחק מפורטת שמרבית סעיפיה מטרתם לפגוע בתובעים, ולאור העובדה שמהראיות עולה כי לפחות חלק מהסעיפים בוצעו, יש להניח כי הנזק שנגרם חמור במיוחד.
מוטי מורל העיד כי מטרת מסע יחסי הציבור הייתה להביא את התובעים לוויתור בבוררות שהתנהלה או בתהליך המו"מ. בהסכם בין הנתבעים למורל תקשורת, היה, כאמור, שכר בגין הצלחה שמשמעותה זכייה בבוררות או כניעה של התובעות במו"מ. היינו, הנתבעים השקיעו כסף כדי לגרום לנזקים במפורש.
אשר לסכומים, יש מקום לבחון את הסכומים שעמדו על הפרק בעסקת הג'רוזלם פוסט וכשכר טרחה של מורל תקשורת.
--- סוף עמוד 42 ---
ההצעה לרכישת קבוצת הפוסט עמדה על 11 מיליון דולר שהועלתה לאחר מכן ל-13 מיליון דולר (מתוך עמ' 6-7 לפסק הבוררות). היינו, הנתבעים התכוונו לגרום לנזק כה חמור לתובעים שיביא אותם להתפשר בעסקה בסדרי גודל כאלו.
התשלום למורל תקשורת גם הוא מעיד כי הנתבעים היו מוכנים להשקיע כסף רב כדי לפגוע בתובעים. בהסכם ההתקשרות (נ/7) נקבע, כי בשלושת החודשים הראשונים (מיום 3.2.05 בו נחתם ההסכם), ישלמו הנתבעים למורל תקשורת סכום של 10,000$ לחודש בצירוף מע"מ, כי בשלושת החודשים לאחריהם ישלמו סכום של 7,500$ לחודש בצירוף מע"מ וכי בתום מחצית השנה ידונו שוב בשאלת שכר הטרחה. כן קבע ההסכם סכום של 50,000$ בגין הצלחה. כפי שעולה מניתוח הראיות, הצלחה משמעותה זכייה בבוררות או הסדר הראוי בעיני הנתבעים.
כלומר, הנתבעים שילמו כששים אלף דולר (גם אם לא הוארך ההסכם) והיו מוכנים להכפיל סכום זה בגין הצלחה.
מדובר בסכומים גבוהים ובעסקה גדולה בהיקפה הכספי. כאשר פוסקים פיצוי במקרים של נזק לשם הטוב, לאמינות העסקית, יש לזכור את ההיקפים בהם מדובר. בע"א 89/04 ד"ר יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 4.8.08,להלן: עניין שרנסקי), היה מדובר בהוצאת לשון הרע מכוונת. בית משפט השלום פסק לטובת שרנסקי 900,000 ש"ח, וזאת לאחר שלקח בחשבון כי נודלמן הוא אדם פרטי שיקשה עליו לעמוד בסכום זה. בית המשפט העליון הפחית את הפיצוי ל-500,000 ש"ח, כשהשיקול המרכזי היה מצבו של נודלמן כאדם פרטי. בית המשפט ציין לעניין זה (פסקה 64 לפסק הדין):