פסקי דין

הפ (ת"א) 771/92 ‎ ‎עידו בן-יהודה‎ ‎נ' אינטרפארם מעבדות בע"מ, פ"ד תשנ"ג(3) 460 - חלק 6

06 יוני 1993
הדפסה

ב. טוענת המשיבה, כי יש לראות בכך חיזוק למסקנתה הפרשנית כי כוונת המחוקק היתה במונח "ציבור" - לציבור הישראלי בלבד.

ג. כאמור לעיל, אין בידי לקבל את פרשנותה של המשיבה למונח "ציבור", אך, יחד עם זאת, יש לשאול, האם מתעורר קושי ביישומה של הוראה זו, שכן נוסחה הנוכחי מתעלם לכאורה מן הציבור בחו"ל הרוכש את המניות? (י' גרוס, דירקטורים ונושאי משרה, 521).

--- סוף עמוד 468 ---

הייתי משיב על שאלה זו בשלילה. איני מוצא פגם במינוי אישים תושבי ישראל לתפקיד שכזה, על מנת שישמרו על האינטרסים של המשקיעים, אפילו בחלקם אין הם תושבי ישראל.

ד. בעייתיות נוספת אשר עשויה להתעורר, לאור התוצאה אליה הגעתי, היא באפשרות כי גם במדינת הרישום נדרש מינוי של דירקטורים חיצוניים תושבי אותה מדינה. המשיבה נאחזת בטיעון זה כבקרנות המזבח, אך כלל לא העלתה את הטענה וממילא לא הוכיחה כי אכן בדירקטוריון שלה חברים דירקטורים מקרב הציבור תושבי ארצות הברית. לפיכך ניתן להשאיר שאלה זו ב"צריך עיון".

.9ההיבט הפלילי

א. טוענת המשיבה, כי קבלת התובענה תהפוך אותה ואת כל החברות אשר ניירות הערך שלהן נסחרים בחוץ-לארץ (כ- 30במספר, לטענתה) לעברייניות, שכן סעיף 96יט(א) לפקודה קובע סנקציה פלילית על הפרת הוראת סעיף 96ב.

טענה זו אינה מקובלת עליי.

ב. סעיף 96יט(א) קובע:נ

"חברה שהפרה הוראות סעיפים 96ב... דינה ודין כל דירקטור קנס... ואולם דירקטור לא יואשם בעבירה לפי סעיף קטן זה אם הוכיח שלא ידע ולא יכול היה לדעת מראש את דבר ההפרה או שנקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ההפרה".

משמע, היסוד הנפשי המינימלי, הנדרש להרשעה על פי סעיף 96ב, היינו רשלנות. נראה לי, כי המשיבה וכמוה חברות אחרות - כפי שלמדתי מן המסמכים שהוגשו לבית המשפט - הסתמכו בתום-לב על חוות דעתה של הוועדה לעניין דירקטורים מקרב הציבור ועל דעת פקידים בכירים במשרד המשפטים. נראה לי, כי התנהגות המשיבה אינה יכולה להיחשב כרשלנות אלא כפרשנות שונה בתום-לב.

התנהגותה מהווה טעות בדין הלבר-פלילי, המהווה, ביחס לדין הפלילי, טעות במצב-דברים, והואיל ואותו מצב דברים הינו רלוונטי לשם התהוות העבירה, כי אז טעותה של המשיבה טעות בעובדה היא (ראה ע"פ 291/64[5] וכן ש' ז' פלר "טעות בחוק הפלילי או הלבר-פלילי, היכן הגבול?" משפטים ה 508, וגם ע' אזר, "אי ידיעת הדין ועצה רשמית מוטעית במשפט הפלילי" עיוני משפט י, 535).

.10אשר על כל אלה מצאתי כי דין התובענה להתקבל. אני מצהיר, כי סעיף 96ב לפקודת החברות [נוסח חדש], חל על המשיבה.

עמוד הקודם1...56
7עמוד הבא