--- סוף עמוד 17 ---
משפחות לויט ומורוס, בעלי השליטה, לבין סאן, שהחברה כלל לא היתה צד לו. אשר לבעלי המניות, העובדה כי החברה התאוששה וערך מניותיה עלה, אינה מזכה את סאן ברכישת שליטה שלא על-פי נוהל הצעת הרכש המיוחדת הקבוע בחוק; כיבוד החוק מתחייב גם במקום שבעלי המניות נהנו מעליית ערך מניותיהם, ואין לראות בדרישתם לקיום החוק משום חוסר תום-לב.
24. לבסוף, טוענים המערערים לפגמים מהותיים נוספים בהצעת הרכש הרגילה של סאן, המחייבים להצהיר על בטלותה: מדובר בהצעה למראית עין, שאינה נושאת תוכן ממשי, ואשר לסאן אין כל כוונה אמיתית או רצון לממשה; סאן עצמה הודתה כי הצעתה היא למעשה הצעת סרק, שנועדה רק כדי לאפשר לה להשלים את מהלך ההשתלטות הפסול בו החלה, וכי היא נעדרת כל בסיס כלכלי; התנהגות סאן בפרסום הצעת רכש רגילה בניגוד להוראות החוק, ובאופן שלא מאפשר לבעלי המניות להשתתף באופן אמיתי במהלך רכישת השליטה, היא התנהגות הפוגעת בחברה ובבעלי מניותיה, וסותרת את חובות תום-הלב מכוח סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) ומכוח סעיף 192 לחוק החברות; בעוד שניתן לראות בחובת פרסום הצעת רכש בהסכם האופציה משום תניה לטובת צד שלישי שמטרתה למנוע קיפוח בעלי המניות, בפועל, המחיר המוצע בהצעת הרכש אינו מיטיב עם בעלי המניות; גם העובדה כי הוגשה תובענה ייצוגית כנגד הצעת סאן, והעובדה שטמפלטון, בעלת מניות מיעוט בחברה, הצטרפה להליך בבית המשפט המחוזי כתובעת, מלמדות כי ההצעה אכן פוגעת בבעלי המניות; לבסוף, טוענים המערערים כי בקשת סאן להצהיר בתביעה המתנהלת בבית המשפט בניו-יורק כי הסכם המיזוג עומד בתוקפו, והודעתה באותו הליך על מימוש האופציה, הם מהלכים הסותרים ומבטלים זה את זה. התנהלות מקבילה זו מהווה גם היא חוסר תום-לב מצד סאן, ודי בטעם זה כדי להורות על ביטול הצעת הרכש הרגילה.
25. טמפלטון העלתה טענות שונות בהיותה במעמד מערערת. טענותיה מתיישבות בעיקרן עם טענות יתר המערערים. בשל הפיכתה למשיבה בשלב מאוחר של ההליך, אין צורך להיכנס לפירוט טענותיה לתמיכה בערעור.
טענות סאן
--- סוף עמוד 18 ---
26. טענתה המרכזית של סאן בערעור הינה כי לא חלה עליה חובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת, וכי יש לאמץ את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא. לגופם של דברים נטען, כי חובת נקיטה בהצעת רכש מיוחדת חלה כאשר הרכישה מביאה ליצירת שליטה חדשה בחברה במקום שעובר לכך לא היה גורם שליטה כזה בחברה. חובה כזו אינה חלה במצב שבו מועברת שליטה קיימת מבעל שליטה קיים בחברה לרוכש שליטה חדש. נסיבות ענין זה נופלות למסגרת סעיף 328(ב)(3) לחוק, הקובע פטור להצעת רכש מיוחדת כאשר מדובר בהעברת שליטה מבעל 45% מזכויות ההצבעה בחברה לרוכש שליטה אחר. המועד הרלבנטי לבחינת תחולתו של הפטור הוא מועד החתימה על העסקה ביום 18.5.07. פרשנות זו מתיישבת עם לשון הסעיף, והיא מחזקת את יסוד הוודאות העסקית, ומעניקה גמישות עסקית חיונית בעיצוב עסקאות לרכישת שליטה בהתאם לנתונים הידועים בעת ההתקשרות. היא תואמת את תכלית החוק, ומביאה לתוצאה צודקת בנסיבות המקרה.