--- סוף עמוד 42 ---
בענין זה היה בעל משמעות מבהירה בלבד (פרוטוקול מס' 14 של ישיבת ועדת מישנה של ועדת החוקה חוק ומשפט לענין הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002 מיום 12.8.04, בעמ' 120, להלן: פרוטוקול ועדת המישנה; אך השוו: דוד האן "מעורבות בעלי-מניות של חברה ציבורית בהנפקת מניות: בין הצעה פרטית, אישור עסקה עם בעל השליטה והצעת רכש מיוחדת" תאגידים ב/3 97, 108 (2005)). מנוסח החוק כיום עולה, כי הצורך בהצעת רכש מיוחדת חל רק כאשר עקב הרכישה נוצר בחברה "בלוק שליטה ראשוני", אשר בהתקיימו נדרשים הסדרים מיוחדים להגנה על בעלי מניות המיעוט בחברה, וזאת בשונה ממצב של חילופי שליטה בחברה, שבו אין צורך בהגנה מיוחדת כזו, וניתן להסתפק בהגנות הכלליות הניתנות למיעוט על-פי החוק, דרך כלל (גושן, בעמ' 402; רוזמן, בעמ' 54; בהט, בעמ' 1215 (הערת שוליים 57א); ימין ווסרמן, בעמ' 726).
(5) פרטי הביצוע של הצעת רכש מיוחדת
70. פרטי הביצוע של הצעת רכש מיוחדת הם כדלקמן: על המעוניין לרכוש שליטה בחברה לפנות בהצעת רכש מיוחדת לכלל הניצעים, שהם בעלי המניות שמוצע לרוכשן בהצעת הרכש (סעיף 331(א) לחוק והגדרות "הצעת רכש" ו"ניצע" בהצעת רכש בסעיף 1 לחוק); הניצעים רשאים להודיע למציע אם הם מסכימים להצעת הרכש או מתנגדים לה (סעיף 331(א) לחוק); אם הסכימו להצעה רוב במנין הקולות מבין הניצעים שהודיעו על עמדתם ביחס אליה, וזאת להוציא קולותיהם של בעל השליטה במציע או של בעל דבוקת שליטה בחברה (או של מי מטעמם), תתקבל הצעת הרכש (סעיפים 331(ב) ו-331(ג) לחוק); בשלב זה, רשאים ניצעים שלא הודיעו על עמדתם ביחס להצעת הרכש, או שהתנגדו לה, לחזור בהם מסירובם, ולהסכים להצעה, והם ייחשבו כמי שהסכימו להצעה מלכתחילה (סעיף 331(ד) לחוק).
החוק מפצל, אפוא, את תהליך הבחירה של בעלי המניות לשניים: תחילה, עליהם להביע את עמדתם העקרונית ביחס להצעה, האם היא ראויה אם לאו, והאם הם מעוניינים כי היא תבשיל או תיכשל. בשלב זה יכולים הניצעים לבחור אם להציע את מניותיהם לרוכש הפוטנציאלי בהתאם להעדפותיהם האמיתיות. בשלב השני, ולאחר שנחשפה עמדת רוב בעלי המניות הניצעים ביחס להצעת הרכש, יכולים הניצעים לכלכל את צעדיהם בהתאם לתוצאת הצעת הרכש. בשלב זה, עליהם להכריע באופן אמיתי בשאלת מכירת מניותיהם. כך, ככל שיסתבר לבעל מניות פלוני, אשר רצה
--- סוף עמוד 43 ---
בתחילה להכשיל את הצעת הרכש, כי מרבית בעלי המניות הינם בעלי עמדה שונה משלו, הוא יוכל להחליט בשלב השני על מכירת מניותיו, בניגוד להעדפתו הראשונית. כך יוכל להיחלץ מן האיום כי ישאר בעל מניות מיעוט בחברה, לאחר שהמציע ירכוש בה שליטה. הרציונל שביסוד הסדר מפוצל זה הובהר כדלקמן: