עו"ד נאמן ניסה לעמת את שפירא עם מכתב דרישה לתשלום חוב מיום 17.12.2007 שהמציא הבנק לברזילי בגין החוב בחשבונו האישי (ת/44). במכתב מצוין כי החשבון "מראה יתרת חובה בסך 379,412 ש"ח ... בנוסף קיימת יתרת אשראי בפיגור בסך של 0 ש"ח ... יתרת החוב בחשבון הנ"ל בצירוף יתרת האשראי בפיגור הנה בסך כולל של 14332000 ש"ח ...". מקובל עלי, כי מכתב הדרישה האמור נערך בצורה בלתי ברורה על פניו, שכן יתרת החובה ויתרת האשראי בפיגור המפורטים בו אינם מסתכמים לסך החוב הכולל בחשבון. הגם שהדעת אינה נוחה מהאופן בו נערך המכתב, הסביר שפירא בחקירתו החוזרת כי מכתב זה
--- סוף עמוד 32 ---
נשלח לברזילי כחלק מהמשא ומתן שנוהל עמו לתשלום החוב בחשבונו האישי, הנובע בעיקרו מתשלום הערבות לבנק מזרחי. שפירא הוסיף והסביר כי המספרים הנקובים במכתב זה אינם רלוונטיים יותר, מאחר שמאז חולט פיקדון בסך 2,000,000$ שהיה בחשבונו האישי, כך שהיקפה של התביעה בחשבון הפרטי עומדת על סך של כ- 4,000,000 ש"ח (פרוטוקול, עמ' 97-100):
"עו"ד לאבל: ... דובר איתך על ת/44, ששם יש 3 מספרים ... ואתה גם ענית, צריך לראות בדפי החשבון.
ת. כן.
ש. אז בוא [ב]בקשה תשלים את התשובה שלך ותראה בדפי החשבון מה היתה היתרה באותו יום שיצא מכתב ההתראה הזה. זה בסעיף 40 שלך שבו אתה מפנה למוצג ת/27 ... תשלים את התשובה לגבי מה היה באותו יום, אם היה 300 שקל יתרת חובה או 14 מיליון ואיך זה באמת 14 מיליון אם?
עו"ד נאמן: גברתי אני מתנגד לשאלה, זה לא חקירה חוזרת. אין צורך בשום הבהרה. היה מסמך ספציפי, למסמך הספציפי לא צורף [98] דפי החשבון, והשאלות כולל של בית המשפט מדברות בעד עצמן. אי אפשר לעשות מקצה שיפורים עכשיו.
כב' השופטת: החלטה:
העד ציין בתשובתו לשאלה כי הוא מפנה לדפי החשבון. אין כל מניעה שיפנה לדף ספציפי על מנת להבהיר את תשובתו.
...
ת: או קיי. המכתב היה לאמצע חודש. פה ב- ת/27 יש את אישורי היתרות של הבנק בחשבון הפרטי של אמנון, תאריך [99] 30.11.2007 ול- 31.12.2007, שזה כולל את התקופה שבה יצא המכתב. עכשיו אם אני הולך ל- 31.12.2007, מצוין פה שיש יתרה בשקלים – 380,000 שקל בחובה. יש יתרה דולרית בחובה של 5 מיליון.
עו"ד נאמן: איפה היתרה הדולרית, מאיפה אתה קורא?
ת: מאיפה אני קורא? ת/27 בתאריך אישור יתרות ל- 31.12.2007. יש פה יתרה דולרית במינוס של – 1,366,000 דולר ועוד יתרות קטנות שאני לא אציין אותן.