בחשבון החברה כולל אישור היתרות את הפירוט כדלקמן: יתרת חובה בחשבון עו"ש במטבע ישראלי בסך 109.38 ש"ח; יתרת זכות במטבע חוץ ששוויה 2,866.35 ש"ח; ניירות ערך בשווי 30,350 ש"ח; הלוואה במטבע ישראלי שיתרתה המשוערכת היא 488,226.06 ש"ח; והלוואות במטבע חוץ ששווין מסתכם לסך 10,846,674.72 ש"ח. שקלול אריתמטי של סכומים אלה, המסתכמים ליתרת חובה בסך 11,301,794 ש"ח, מצביע על פער בסך 35,158 ש"ח, כשסכום התביעה עולה על החוב שבאישורי היתרות.
בדומה, בחשבון האישי כולל אישור היתרות את הפירוט כדלקמן: יתרת חובה בחשבון עו"ש במטבע ישראלי בסך 18,294 ש"ח; יתרות חובה במטבע חוץ, ששווין, בהפחתת יתרות הזכות במטבע חוץ, מסתכם לסך 3,800,801.02 ש"ח; והלוואות במטבע ישראלי שיתרתן המשוערכת מסתכמת לסך 477,376.50 ש"ח. שקלול אריתמטי של סכומים אלה, המסתכמים ליתרת חובה בסך 4,296,471 ש"ח, מצביע על פער בסך 15,887 ש"ח, כשסכום התביעה עולה על החוב שבאישורי היתרה. הפרש זה נובע, ברובו, מכך שהתביעה כוללת גם סעיף בדבר יתרה בכרטיסי אשראי בסך 15,658 ש"ח, שלא באה לידי ביטוי באישור היתרות.
הנתבעים חולקים על הסכומים הנתבעים. טענותיהם נסמכות על גרסתו של ברזילי, לפיה הובטח לו על ידי עובדיה חסון המנוח כי חשבונו האישי כמו גם חשבון החברה יזכו לתנאים
--- סוף עמוד 34 ---
מועדפים (נ/2, סעיפים 90-94), כשמנגד "דרש" ממנו הלה לבצע פעולות בחשבונות שהינן בגדר "התניית שירות בשירות אסורה אשר יש בה משום יצירת נזקים כלכליים חמורים במיוחד שמדובר בהיקפים כספיים בסכומי עתק", ובהן "רכישת ניירות ערך בסכומים אדירים או רכישת מכשירים פיננסיים כגון אופציות מט"ח או אופציות אחרות" (נ/2, סעיפים 97-99). בהסתמך על טענות אלה, נערכה חוות דעת חשבונאית (נ/4), שהציגה תחשיב חלופי לאמור בספרי הבנק.
גרסתו של ברזילי אינה מהימנה עלי. בעדותו, אישר ברזילי שנפגש עם מר חסון בשנת 2004, לאחר שרכש את השליטה בחברה, כשבאותה פגישה סוכמו התנאים המועדפים להם יזכו חשבונותיו. בהמשך, עימת עו"ד לאבל את ברזילי עם העובדה שגרסתו אינה יכולה לעמוד, מאחר שחסון המנוח סיים את תפקידו בבנק בשנת 2002. הגם שהצגתו של מסמך מאגף משאבי אנוש של הבנק בעניין לא אושרה, תשובותיו של ברזילי לטענה נמצאו בלתי מהימנות בעליל וגם בעניין זה הרבה "לזגזג" בעדותו. בתחילה טען כי חסון המנוח שימש מנהל במקביל למחליפו במשך כשנתיים וחלק עמו משרד, בהמשך טען כי הוא התלווה אליו לפגישות בבנק והיה בעל השפעה בסניף, ולבסוף חזר וטען כי למיטב ידיעתו כיהן כמנהל "עם חפיפה" באותה התקופה (פרוטוקול, עמ' 222-235):