25. כאמור, המשיבה היא זו שצריכה לשכנע את בית המשפט כי במידה שהתביעה תידחה אזי ניתן יהיה לגבות ממנה הוצאות משפט.
בהינתן כל האמור, באתי לכלל מסקנה כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את יכולתה הכלכלית ולהראות – ולו לכאורה – כי ניתן יהיה להיפרע ממנה במידה והתביעה תידחה.
26. בשולי הדברים יצוין, כי ככל שמצבה הכספי של המשיבה איתן, כפי שטענה בתגובותיה, הרי שאז ממילא לא יהא במתן הוראה על הפקדת ערובה להוצאות משום פגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה שלה לערכאות ובזכות הקניין.
27. בנסיבות העניין, בהינתן האמור, לאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים ואף בנוגע לגובה ההפקדה, בשים לב לסיכויים הלכאוריים של התביעה, מידת מורכבותה והמחלוקות והיקף ההתדיינות הצפוי, הנני מורה בזאת כי החברה תפקיד כערובה להוצאות המבקש (שהינו אדם פרטי), עד ליום 15.3.18 , את הסך של 75,000 ₪.
התובעת רשאית חלף ההפקדה הכספית להמציא עד המועד שנקבע, ערבות בנקאית אוטונומית, צמודת מדד, בסכום זה.
28. לא תופקד הערובה במלואה עד המועד שנקצב – תידחה התובענה.
29. המשיבה תישא בשכ"ט המבקש בגין הבקשה בסך כולל של 5000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים וממועד זה ואילך ישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
30. תזכורת פנימית ליום 18.3.18.
ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.
דורון חסדאי