הכרעת דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שהנאשם נהג ברכב בזמן שהופעלה ברכב תצוגה הנראית ממושב הנהג וזאת בניגוד לתקנה 28א. לתקנות התעבורה.
הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.
מטעם התביעה העיד השוטר מר אילן בליץ ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).
מטעם ההגנה העיד הנאשם מר רם חמווי (ע.ה.1) וכן חברו של הנאשם, מר אור רודמן (ע.ה.2).
לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות ושקלתי את הראיה ואת טיעוני הצדדים בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה שהתביעה עמדה כנדרש בנטל ההוכחה.
לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי הוא נהג במסלול אשר תואר ע"י השוטר בדו"ח ת/1.
לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי ברכב אשר בו נהג היה מותקן מסך אשר המוקרן בו – ככל שמוקרן – נראה ממושב הנהג.
לא היתה גם מחלוקת בפי הנאשם בקשר עם עובדת הנהיגה שלו ברכב במקום ובזמן כמפורט בכתב האישום.
אף לא היתה מחלוקת בפי הנאשם על כי בשלב מסויים אכן הוצג במסך הנ"ל סרטון אשר בו – כפי שתיאר השוטר – הוקרן "קליפ" של להקה המופיעה מול קהל ומנגנת שיר סוער כאשר הנגנים בלהקה מקפצים ושיערם מתנפנף מעלה מטה (כתיאורו של השוטר בדו"ח ת/1).
המחלוקת מתמצת בכך שבעוד שלגירסת הנאשם ה"קליפ" הנ"ל לא הוצג במסך אלא רק כאשר רכבו של הנאשם היה כבר במצב עמידה לאחר שהשוטר הורה לו לפני כן לעצור, גירסת השוטר מנגד היא שה"קליפ" הנ"ל הוצג במסך ברכבו של הנאשם תוך כדי תנועת הרכב וכי זו הסיבה שעיכב את הרכב ורשם לו את הדו"ח.
ובמילים אחרות: המחלוקת בין הצדדים הינה בקשר עם שאלת קיום אותו יסוד של העבירה הבא לידי ביטוי ברישת תקנה 28 א. (א) לתקנות התעבורה במילים :
"... המצוי בנסיעה ...".
מסקנתי בעקבות מתן הדעת לעדויות ולסימני האמת העולים מהן הינה שה"קליפ" שהוקרן ברכבו של הנאשם (להבדיל בהקשר זה ממערכת הניווט של הרכב) הוקרן כפי שראה זאת השוטר , אגב נסיעת הרכב .
השוטר עשה עלי רושם מהימן, מקצועי ועניני בעדותו.
השוטר ערך דו"ח מפורט אשר ממנו עולה – וזאת לא נסתר בחקירה הנגדית שניהל הנאשם – כי תצפיתו של השוטר היתה טובה, קרובה ומתמשכת.
לא נסתר, ואף אושר ע"י עדי ההגנה, כי השוטר היה בעמידה מחוץ לכלי רכב ולא ישב בתוך ניידת או בתוך כל כלי רכב אחר.
לא נסתר בכל דרך כי לשוטר היה שדה ראיה פתוח ללא הפרעה אל עבר מכוניתו של הנאשם.
הנאשם טען כי הוא נהג בג'יפ (רכב גבוה) ולפיכך, לשיטתו של הנאשם, השוטר לא יכול היה לראות את הנעשה בתוך רכבו. (הנאשם לא ציין עם זאת את גובה הרכב ולא הביא תצלום כלשהו של הרכב לשם המחשת טיעונו).
בהקשר זה השיב השוטר – ותשובתו עומדת במבחן של שכל ישר – כי בעומדו רגלית ובפרט על המדרכה , ובשים לב גם לגובה שלו (ואעיר כי מדובר בשוטר גבוה יחסית) ובשים לב לגובה הרכב בו נהג הנאשם, התקיימה יכולת תצפית לתוך הנעשה ברכב.