פסק דין
1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית משה סובל) מיום 4/12/17 בת.א. 32916-05-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לבטל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט אשר ניתן לגביו.
2. המשיבה 1 (להלן גם: "התובעת" או "קיי קפיטל") הגישה תביעה בסך 1,127,250 ₪ נגד המשיבה 2 (להלן גם: "הנתבעת" או "וויט אוק") ונגד המבקש וזאת מכוח חוזה שנעשה בשפה האנגלית ביום 27/3/14 (להלן: "ההסכם").
החוזה הוא בין חב' גלדן וחב' קיי קפיטל שהוגדרו יחד איי-אל ובין וויט אוק.
קיי קפיטל היא חברה פרטית העוסקת בין השאר באיתור פרויקטים להשקעה עבור משקיעים ישראלים.
וויט אוק עוסקת בהשקעה במתחמי מגורים בארה"ב.
בסעיף 4 לכתב התביעה נכתב לגבי וויט אוק כי:
"הנתבעת עוסקת השקעה במתחמי מגורים ׁ(MULTY FAMILY) בארה"ב.
בתקופה הרלוונטית לתביעה זו יחידי חברת הנתבעת היו ה"ה מייקל מנצר, סטן הרשקוביץ וראסל גיניס. קשריה של התובעת עם הנתבעת נעשו באמצעות יחידי הנתבעת הנ"ל. בשלבים שונים של הקשר בין הצדדים".
על פי ההסכם, ככל ששותף אשר מוצג לוויט אוק על ידי קיי קפיטל, מתקשר בהצלחה במישרין או בעקיפין בעסקה, אזי איי-אל זכאית לקבל מחצית מהשכר שתקבל וויט אוק מאותו שותף.
לפי סעיף 3 להסכם השכר לא יפחת מ- 0.75% מסך כל שווי הנכסים בעסקה שיירכשו על ידי וויט אוק והשותף.
התביעה הוגשה בגין עסקה נטענת, שנעשתה על ידי מגדל. נטען כי שווי הנכסים שיירכשו / נרכשו על ידי מגדל וויט אוק הוא בשווי של כ- 167 מיליון דולר ולכן השכר שמגיע לאיי-אל הוא 626,250 דולר ארה"ב. מחצית מסכום זה מגיע לקיי קפיטל. כלומר – 313,125 דולר ארה"ב.
ביחס למבקש – הנתבע 2 נכתב בכתב התביעה, כי הוא נושא באחריות לחיובי ווויט אוק כלפי קיי קפיטל בהתאם לסעיף 5 לחוזה ולכן הוא צורף לתובענה כנתבע נוסף. (סעיף 17 לכתב התביעה).
זו עילת התביעה נגדו ואין בלתה.
ההסכם קבע תניית שיפוט ולפיה ההתדיינות ביחס להסכם תעשה בישראל ולפי הדין הישראלי (סעיף 14 להסכם) ולפיכך הוגשה התביעה בישראל.
התובעת הגישה בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
ניתן היתר שכזה במעמד צד אחד ביום 18/5/17. וויט אוק הגישה כתב הגנה. לא טענה דבר בנוגע להיעדר סמכות לבית משפט בישראל.
המבקש – הנתבע 2 הגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום.
בקשתו נדחתה ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני.