--- סוף עמוד 24 ---
פסוק. עם זאת, קשה להתרשם כי עולה מן הראיות עליהן עמדתי רמת חומרה כזו, המצדיקה קביעת מתחם אשר בעיקרו כולל, באופן תקדימי, רכיב של מאסר לריצוי בין כותלי הכלא. מסקנה זו מתחזקת, נוכח העובדה שהבסיס לאחריות הפלילית לפי סעיף 48 מצוי באי נקיטת כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של החוק. היינו, מדובר בעבירה המבוססת על התרשלות. היא מתחזקת גם נוכח העובדה, שמעורבותו של מר אוברקוביץ' התייחסה לתחרות בין מאפיית דגנית ובין מאפיית דוידוביץ. בין שתי המאפיות הייתה זיקה של ממש, במובן זה שלמר דוידוביץ הייתה
שליטה חלקית במאפיית דגנית, ושליטה מלאה במאפיית דוידוביץ. בלא למצות עניין זה, ניתן
לומר במלוא הזהירות כי יש בו כדי להחליש במידה ניכרת את עוצמת הטענה בדבר פגיעה בערך המוגן של התחרות החופשית הנובעת מן ההסדר הכובל.
83. בהקשר זה אני מביא בחשבון גם, כי על מעורב אחר בפרשה, מר רחמים סגן, הוטלו במסגרת הסדר טיעון 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, על בסיס אחריות ישירה לעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. מר סגן היה מנהל תפעול והפצה במאפיית ברמן. בהיררכיה הפנימית במאפיית ברמן, תפקידו היה בכיר פחות מזה של מר אוברקוביץ' במאפיית דגנית. בה בעת, המאפייה בה עבד הייתה גדולה במידה משמעותית יותר ממאפיית דגנית. מר סגן הודה בהשתתפות במספר פגישות אשר נגעו לגיבוש ההסדר הכובל וליישומו. מעורבותו ביישום הייתה, כך הוסכם, חלקית.
84. בראייה כוללת, המעשים בהם הודה מר סגן חמורים מאלה המיוחסים למר אוברקוביץ'. העבירה בה הורשע חמורה בהרבה מזו בה הורשע מר אוברקוביץ'. אכן, מר סגן הודה בעבירה בתחילת ההליך. מר אוברקוביץ' נטל אחריות בשלב מאוחר בהרבה. ברם, אין בהבדל זה כדי להצדיק גישה אשר תחמיר עמו מעבר לרף שנקבע בעניינו של מר סגן. אוסיף עוד, כי עונש במסגרת הסדר טיעון אינו קובע אמת מידה מחייבת לעונש לאחר שמיעת הוכחות ומתן הכרעת דין מנומקת. ברם, במקרה זה, גם הרשעתו של מר אוברקוביץ' נעשתה במסגרת הסדר טיעון. במצב זה, מקרין העונש שהושת על מר סגן ביתר עוצמה על עניינו של מר אוברקוביץ'.
85. סיכומם של דברים, המתחם המוצע על ידי הנאשם, אשר הן ברף התחתון שלו, הן ברף העליון, מצוי עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מקובל עליי בנסיבות מקרה זה. אני
--- סוף עמוד 25 ---
קובע, אפוא, כי ברף התחתון, יעמוד המתחם על 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, וברף העליון – על 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
86. אשר לקנס. המאשימה מפנה לכך, שמר אוברקוביץ' שכיר. שכרו בתקופה הרלוונטית היה גבוה (ת/1927). המאשימה מפנה לכך, שבהסדרי טיעון המבוססים על סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים, הוטלו קנסות בשיעורים של 100,000 ₪ ועד 450,000 ₪. בתחילה גרסה המאשימה כי מתחם הקנס צריך להיות דומה לזה שנקבע בעניינו של מר שניידמן (מנכ"ל מאפיית ברמן במועדים הרלוונטיים), שגם הוא מנכ"ל שכיר. מדובר במתחם של 150,000 – 250,000 ₪. בעקבות טיעוני הנאשם תיקנה המאשימה את טענותיה בעניין זה והסכימה כי מתחם הקנס צריך להיות נמוך מזה של מר שניידמן.
87. מנגד, טוען מר אוברקוביץ' כי יש להביא בחשבון, לעניין מתחם הקנס, כי הוא חבר קיבוץ, ושימש כמנכ"ל שכיר. הוא לא נהנה מן ההסדר הכובל. בצדק נטען, כי אין כל מקום להשוואה בין עניינו של מר אוברקוביץ' לבין עניינו של מר שניידמן, אשר הורשע כמבצע עיקרי של עבירת צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, ונטל חלק פעיל בגיבוש ההסדר הכובל ויישומו. הטענה היא כי יש להסתפק בעניינו של מר אוברקוביץ' בקנס בהיקף של כמה עשרות אלפי ₪.
88. נוכח מכלול השיקולים האמורים, ובשים לב להבדל החד בין העבירות בהן הורשעו מר אוברקוביץ' ומר שניידמן ונסיבות ביצוען, ולפערי הגודל הממשיים בין המאפיות בהן מדובר, אני קובע כי מתחם הקנס בעניינו של מר אוברקוביץ' יעמוד על 80,000 – 125,000 ₪.
89. העונש המתאים. מר אוברקוביץ' הוא יליד שנת 1950, דור שלישי של אופים. הוא חבר קיבוץ, אב לארבעה, סב ל – 10. הקיבוץ הוא מבעלי המאפייה. מדבריו במסגרת הטיעונים לעונש עולה, כי הוא נוטל אחריות למעשיו, וכי מדובר במקרה חריג, אשר אינו מאפיין את התנהלותו הרגילה.
90. לטענת המאשימה, לא הובאו ראיות לפגיעה ממשית של העונש בנאשם ובני משפחתו. מר אוברקוביץ' המשיך וממשיך לכהן כמנכ"ל חרף ההליך הפלילי. חוסר הנעימות שנגרם לנאשם כתוצאה מן העבירה ומן ההליך הפלילי אינו יוצא דופן. כאמור לעיל, מר אוברקוביץ' נטל אחריות לביצוע העבירה, ויש לכך משקל. בדומה לנאשמים אחרים, לזכות מר אוברקוביץ' עומד שיקול
--- סוף עמוד 26 ---
חלוף הזמן. עולה מדבריו בהליך כי מדובר בתקופה ארוכה, בה חוו הוא ומשפחתו מתח רב. תמונה דומה, המתארת גם פגיעה בשם הטוב ובפרטיות, עולה גם מעדות בתו.
91. הוצגו מכתבים, המלמדים על תכונותיו ומעלותיו של מר אוברקוביץ'. עולות תכונות של חברות, רגישות ונדיבות (מכתב מר בנימין רייבי; ראו גם מכתב מיכאל פוקסמן). עולה יחס אישי לעובדים במצוקה (מכתב מר שלום דדוש; מכתב מר זיאד עיראקי; מכתב מר אברהם תם). עולה, כי תרם רבות לשיקום הכלכלי של הקיבוץ בו הוא גר (מכתב ישראל דגאי). דגנית, בניהולו, היא תורמת גדולה לעמותה המספקת מזון לנזקקים (מכתב עו"ד גיל עד חריש). כך גם לעמותה למען הקשיש בראש העין (מכתבו של מר רייבי הנ"ל). הוצגו גם מכתבי הוקרה של גורמים שונים.
92. התוצאה של כל האמור היא, כי יש לקבוע עונש סמוך לאמצע המתחם, הן לעניין המאסר, הן לעניין הקנס. משכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לתכנית שהוכנה על ידי הממונה על עבודות השירות.
ב. קנס בשיעור של 100,000 ₪. הקנס ישולם ב – 20 תשלומים חודשיים שווים, אשר הראשון שבהם ייעשה עד ליום 1.4.18, והבאים אחריו עד ל – 1 בכל חודש עוקב.
ג. מאסר על תנאי של 6 חודשים, אשר ירוצו בפועל אם הנאשם יעבור על הוראות חוק ההגבלים העסקיים במשך תקופה של 24 חודשים, שתחילתה ביום גזר הדין.
ד. 5 שנות פסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית, בהתאם לסעיף 226(א1) לחוק החברות.
93. דגנית. דגנית הורשעה באותה עבירה בה הורשע מר אהרונסון. בהסדר הטיעון הוסכם, כי יושת על דגנית קנס בסך של 700,000 ₪, בנוסף להתחייבות להימנע מביצוע עבירה, על סך של 500,000 ₪. בהינתן מכלול השיקולים שהוצגו על ידי הצדדים, עונשים אלה סבירים ומאוזנים, ואני מאשר אותם בזאת. אני גוזר על דגנית, אפוא, קנס בסך של 700,000 ₪, אשר ישולם ב – 30 תשלומים חודשיים שווים, אשר הראשון שבהם ייעשה עד ליום 1.4.18, והבאים אחריו עד ל – 1 לכל חודש עוקב. כמו כן, תחתום דגנית על התחייבות להימנע מביצוע עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. סכום ההתחייבות – 500,000 ₪. תקופת ההתחייבות – 24 חודשים, שתחילתם ביום החתימה. ההתחייבות תחתם תוך 7 ימים מיום גזר דין זה.
--- סוף עמוד 27 ---
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים.
ניתן היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, במעמד הנוכחים.
עודד שחם, שופט