בכתב התביעה שכנגד דרשו הנתבעים פיצוי בגין העסקאות שביצעה דוראל בשטח הזכיינות, מבלי לשלם בגינן לגאש. הפיצוי שנדרש הינו פיצוי מוסכם בסך של 200,000$, 740,000 ₪, לכל הסכם זכיינות, ולחילופין דרשו סך של 740,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לגאש כתוצאה מהמכירה האסורה של דוראל בטריטוריה של גאש.
203. במהלך ניהול הליך זה דרשו הנתבעים מדוראל מסמכים שמהם ניתן ללמוד, לשיטתם, על היקף העסקאות שבוצעו בשטחם. הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי נגלה להם במסגרת ההליך כי ההפרות של דוראל היו בסכומים משמעותיים.
204. ראשית אבחן האם נכונה טענת גאש לפיה דוראל חייבת לפצותה בגין מכירות שביצעה בשטח הגאוגרפי של סניפי גאש.
ככל שאקבל את טענותיה של גאש, אבחן בשלב השני, האם הצליחה גאש להוכיח מכירות שבוצעו בשטחה מבלי שהועברו אליה על ידי דוראל כספים עבור מכירות אלו.
ככל שאקבע שהוכחו המכירות, אדון בשאלת הפיצוי המגיע לנתבעים.
205. בהסכמי הזכיינות שנכרתו בין גאש לבין דוראל ישנה התייחסות לטריטוריה של הזכיין.
ראה למשל הסכם בני ברק (נספח א(3) לתצהירי הנתבעים), שם נרשם ב"הואיל" הרביעי: "..הואיל ובכוונת החברה (דוראל – הערה שלי – הח"מ), להרחיב את עסקיה ולנהלם במקומות נוספים שיוחלטו על ידה למעט בשטחי הזיכיון..." (הדגשה שלי – הח"מ).
בסעיף 2.2. לאותו הסכם נרשם: "...החברה (דוראל – הערה שלי – הח"מ), מתחייבת בזאת שלא לפתוח עסק נוסף, בין אם בעצמה ובין אם באמצעות זכיין אחר ברדיוס מינימאלי של 18 ק"מ. למען הסר ספק מובהר כי ההתייחסות לרדיוס הינה בקו אווירי...".
וראו גם סעיף 2.3 להסכם, המבהיר לגאש את האיסור לבצע מכירות בשטח של הזכיין באשדוד (הוא מר ז'אן): "..לזכיין ידוע כי באזור אשדוד וסביבתה קיים זכיין עם אזור גיאוגרפי מוגדר וכי ההסכם בין החברה לזכיין באשדוד מחייב אותו באותה מידה לעניין זה..".
206. מהוראות ההסכם עולה לפיכך כי המכירות ברדיוס של 18 ק"מ מסניף הזכיינות, אמורות להתבצע על ידי הזכיינית בלבד – היינו על ידי גאש.
כוונה זו של הצדדים, מתחזקת מסיכום הדיון מיום 10.10.08, אשר התקיים בין נציגי גאש לבין נציג מסניף חיפה, בנוכחות נציגי דוראל, בנושא טריטוריות.
בסיכום הדיון נרשם בין היתר שחל איסור מוחלט לחרוג מהטריטוריה הן בשיווק והן במכירה , וכי ככל שסניף אחד ימכור בטריטוריה של סניף אחר, תתבצע התחשבנות בין הצדדים, כאשר אם המכירה תתבצע ללא דיווח ינקטו סנקציות נגד הצד שמכר ולא דיווח.