משיבים 3 מציינים כי עמדתם מתיישבת גם עם מדיניותה הכללית של ארקיע ביחס לגמלאיה, המקנה להם חלק ניכר מההטבות הניתנות לעובדים. היא אף מתיישבת לטענתם עם מדיניותו של בית המשפט העליון כפי שניתן לה ביטוי בפסיקתו, שבה שיקולי צדק הנוגעים ליחס שבין השקעה ותמורה זכו לעדיפות על פני מסגרות דין פורמאליות.
עיקרי טענות משיבים 4 (הפורשים)
19. משיבים 4 טוענים כי יש לדחות את הבקשה, ולחלופין יש לקבוע כי הזכאים לכספים כוללים את כל מי שהיה עובד ארקיע בכל זמן שהוא שבין מועד הקמת המבקשת לבין המועד הקובע. לטענתם, מלכתחילה התיקונים שנעשו בתקנון המבקשת נערכו שלא כדין, בלא אסיפה כללית או אסיפת סוג כנדרש; ומשכך, בשלב זה עומד בעינו התקנון של המבקשת שהיה בתוקף בעת שנוסדה. לפיכך ומכוח היותם עובדי ארקיע במועד הקמת המבקשת – הם היו חברים בה על פי הוראת התקנון המקורית, ומעולם לא התבקשו ובוודאי שלא הסכימו להפסקת חברותם (וזאת, בניגוד למי שפרש מעבודתו קודם להקמת המבקשת ועל כן מעולם לא היה חבר בה). שינויים נטענים מאוחרים בתקנון בוצעו בניגוד עניינים ונועדו לנשלם מזכויותיהם, כאשר הגדרת "חבר" שונתה על מנת שתכלול את חברי הדירקטוריון בלבד, וכדי להפוך את העובדים הקיימים בלבד לנהנים מתוקף הנאמנות. הסמכתם של נציגי הוועדים נועדה רק על מנת שישמשו דירקטוריון עבור המבקשת, ולא מעבר לכך. משיבים 4 לא היו צד למסמכים משנת 1980, ואין לראות במסמכים אלו מקור להגבלת זכאותם לכספים. חלוקת הכספים באופן שבו יהנו מהם רק עובדי ארקיע בהווה מתעלמת מחלקם של עובדי העבר והגמלאים ביצירתו של ההון המחולק.
משיבים 4 ממשיכים ומעלים טרוניות כלפי אופן ניהול הדיון בידי המבקשת, ותמיהות שונות המתייחסות למסמכים שהוצגו, כגון כתב הנאמנות המתוקן שספק אם הוא אותנטי.
עיקרי טענות משיבים 5 (העובדים החוזרים)
20. משיבים 5 טוענים כי הרקע להקמת המבקשת והעברת המניות אליה נעוץ בחשש מפיטורים המוניים במסגרת הליכי הפרטתה של ארקיע. מכיוון שכך, מניעת כספים דווקא מעובדים שפוטרו אינה ראויה. מכל מקום, אין לקבל את פרשנותה של המבקשת להחלטת הדירקטוריון בדבר החלוקה, שלפיה תימדד רק תקופת העסקתם האחרונה בארקיע לצורך חישוב חלקם בכספים המחולקים, בלא תקופות העסקה מוקדמות יותר. לטענתם, לשון הוראות החלוקה ברורה, ואינה מבחינה בין עובדים שהעסקתם רציפה ועובדים שתקופת העסקתם אינה כזו. כמו כן ניתן להקיש, לצורך חלוקת הכספים, מהצטברות תקופות ההעסקה לזכויות פנסיוניות; וכן מדיני העבודה שלפיהם מתקיימת רציפות בהעסקה גם אם קיימת תקופת הפסקת עבודה זניחה.