124. דוקטרינת הרמת המסך עוגנה בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. וזהו נוסח הסעיף:
"(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחת מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניות היה מודע לשימוש כאמור...
(2) לעניין סעיף קטן זה יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות.
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, או מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו...".
מנוסח סעיף 6 לחוק החברות עולה כי הרמת מסך תיעשה במקרים שבהם הוכח שנעשה שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד כדי להונות אדם, לקפח נושה או לחלופין, לעשות מעשה שפוגע בתכלית התאגיד, תוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתו לפרוע את חובותיו. בסיפא להוראת סעיף 6(א) נקבעה דרישת מודעות מצד בעל המניות לשימוש לרעה הנעשה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. כמו כן, במסגרת השיקולים אם להרים את מסך ההתאגדות יש לבחון אם החברה יכולה לפרוע את חובותיה.
125. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועדויותיהם מצאתי שיש להרים את מסך ההתאגדות ולייחס למר גרוסמן את חובות חברת גרוסמן, ונסביר.
מעדויות התובעים ומעדויות של מר טרנופולסקי עולה כי התובעים הוצבו באתר על ידי נציג של חברת גרוסמן. כאמור, ישנה מחלוקת אם שמו הוא איגור או יורי, אולם אין רלוונטיות לעובדה זו משהעיקר הוא שמדובר בעובד של חברת גרוסמן.
כמו כן, מדברי ב"כ מר גרוסמן בדיון שהתקיים ביום 12.1.2017 עולה כי בחודשים נובמבר ודצמבר 2015 הייתה חברת גרוסמן "בהליכים של פירוק או של חדלות פירעון" .
בנסיבות אלה העסקת העובדים בחודש נובמבר 2015 בעת שחברת גרוסמן נקלעה לקשיים ואי תשלום שכרם וזכויותיהם הבסיסיות מהווה התנהלות חסרת תום לב של מר גרוסמן ויש בה משום עשיית שימוש לרעה באישיות המשפטית של חברת גרוסמן באופן שיש בו כדי להונות או לקפח את התובעים, שהם נושים של החברה.