האם הפרסומים מהווים לשון הרע?
61. אקדים ואומר כי לא היתה בין הצדדים מחלוקת עובדתית לגבי עצם הפרסומים, כך שדיוני מתמקד במשמעות המשפטית של פרסומים אלו, ובשאלה האם לנתבעים עומדות ההגנות הקבועות בחוק.
62. בפסק דין בן גביר נקבע בעמוד 51:
"אמירות מהוות לשון רע מקום שקיימת אפשרות אובייקטיבית, כי פרסומן עלול להביא להשפלתו של אדם, או לעשותו מטרה לשנאה, בוז, או לעג מצד הבריות. משמעות הפרסום נלמדת מתוכו; הוא מתפרש על פי המובן הטבעי והרגיל של מילותיו, ועל פי הקשר הדברים בו הוא נאמר. מבחן הדברים הוא אובייקטיבי, ועיקרו במובן שאדם סביר מייחס לפרסום, בהקשר לשאלה האם היה באותו מובן כדי לפגוע בכבודו ובשמו של האדם."
63. בע"א 334/89 רבקה מיכאלי נ' בלה אלמוג, פ"ד מו(5) 555 (להלן: "פסק דין מיכאלי") נקבע בעמוד 562:
"המבחן להתקיימות תנאי הסעיף, כפי שנקבע לא אחת על ידי בית משפט זה, הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. עמד על כך השופט ד לוין בע"א 466/83 [1], בעמ 740, בכותבו: "המבחן, שבאמצעותו ייקבע אם אכן דברים מסוימים שפירסם פלוני עלולים להוות לשון הרע כלפי אדם פלמוני, אינו מבחן סובייקטיבי. המבחן הוא אובייקטיבי במהותו, לאמור: לא קובע, מה חושב הנתבע המרגיש עצמו נפגע, אלא הקובע הוא כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו פירסום."... ההלכה היא, כי אין צורך בהבאת ראיות בדבר המשמעות שקורא מסוים או סוג קוראים זה או אחר ייחסו לפירסום הנדון, אלא בית המשפט יקבע מימצא בשאלה, אם אכן מהווים הדברים לשון הרע אם לאו."
64. בפרסומים שלפניי אין ספק כי מתקיים יסוד "הפרסום", באשר הפרסומים נועדו גם לאנשים אחרים מלבד הנפגעים.
65. בהתאם לסקירת הפסיקה ולהגדרת סעיף 1 לחוק, דומה כי חלק מהפרסומים מהווים "לשון הרע" כמשמעותו בחוק.
66. מבלי לבחון פרטנית כל אחד מהפרסומים בנפרד, הרי הפרסומים בסדרות א', ב', ג', ד', ו-ו', המייחסים לתובעים או למי מהם, בין היתר, "פעולה לא חוקית", "משיכת כספים שלא כשורה", "גניבה", "אי סדרים כספיים חמורים", "סילוף תוכן ישיבת דירקטוריון" ו-"שקרים", מהווים "לשון הרע", שכן מדובר בפרסומים העלולים להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
67. יחד עם זאת, סבור אני כי הפרסומים שבמכתבים שנשלחו לבנק (קבוצה ה' של הפרסומים) אינם עולים כדי לשון הרע.
ההגנות הנטענות על ידי הנתבעים
68. פרק ג' לחוק איסור לשון הרע מפרט הגנות, שיכול ויחולו על מפרסם לשון הרע בנסיבות המפורטות בסעיפים אלו, אשר בהתקיימן, פרסום לשון הרע לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי ו/או יהווה הדבר הגנה טובה במשפט כאמור.
69. סעיף 13 לחוק קובע לעניין הגנה על פרסום שנעשה במסגרת הליכים משפטיים, כך:
"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -
(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;"