ראו גם סעיף 28 לתצהירו של מר בן חיים שהוגש בבוררות (נספח 46 לתצהיר העדות הראשית של מר בן חיים) בו העיד הלה כי ההתדרדרות ביחסים בין הנתבעת למזמין החלה עוד באמצע שנת 2012.
כן ראו מכתבו של מר מילר למר גרייני מיום 14.10.2012, שצוטט בסעיף 39 לתצהירו של מר בן חיים שהוגש בבוררות (נספח 46 לתצהיר העדות הראשית של מר בן חיים). במכתב זה כתב מר מילר למר גרייני כי הוא מזהה שינוי בגישתו של המזמין וכי בהעדר דרך טובה יותר לומר זאת מדובר ב-"'a strategy' by Wood Group to have the contractor perform the work for either no cost (allegedly part of the SOW) or for BOQ prices unrelated to the circumstances of the work". ראו גם עדותו של מר מילר ביחס למכתב זה בעמ' 180-177 לפרוטוקול מיום 21.9.2016, שורה 14 ואילך.
105. ברם, התובעת טענה כי למרות חשיבותה של עובדה זו, וזאת לאור גישתה של הנתבעת עצמה לתניית גב-אל-גב, הרי שהנתבעת כלל לא עדכנה אותה במצב היחסים בינה לבין המזמין והוסיפה להתנהל מול התובעת במהלך עסקים רגיל למדי. בנוסף לכך, התובעת עמדה על כך שדוחות KSN מן הימים 21.12.2012, 28.1.2013 ו-28.2.2013 לא הועברו אליה במועד קבלתם אצל הנתבעת או בסמוך לכך. זאת, למרות שמאוחר יותר הנתבעת נאחזה בדוחות אלה, כאמור, לתמיכה בגישתה לאי-תשלום חשבונות התובעת בהסתמך על תניית גב-אל-גב.
106. הנתבעת, מצידה, טענה בתגובה כי טענה זו אינה אמת וכי "התובעת ידעה בזמן אמת את מצב הדברים בין הנתבעת למזמינת העבודות, כיוון שהנתבעת עדכנה אותה בכך" (סעיפים 29-27 לתצהיר העדות הראשית של מר מילר).
הנתבעת נאחזה בהקשר זה בעיקר בשתי הודעות הדואר האלקטרוני של מר מילר למר בן ישי מן הימים 25.12.2012 ו-27.12.2012, שצוטטו לעיל (נספחים 33-32 לתצהיר העדות הראשית של מר מילר; יש לציין כי הודעות אלה לא צורפו לתצהירו של מר מילר שתמך בבקשה הרשות להתגונן של הנתבעת). הנתבעת טענה אפוא כי הודעות דואר אלקטרוני אלה מהוות הוכחה לכך שהנתבעת יידעה את התובעת באופן ראוי ובמועד המתאים בדבר מצב היחסים בין הנתבעת למזמין. כמו כן טען מר מילר בסעיף 36 לתצהיר העדות הראשית מטעמו כי בפגישה שנערכה בין הצדדים ביום 1.1.2013, בעקבות חילופי הודעות אלה, "דובר מפורשות על הבעיות אל מול מזמינות העבודה". עוד טען מר מילר בסעיף 32 לתצהירו כי בעקבות קבלת החלק הראשון של דוח KSN בסוף חודש דצמבר 2012 התקיימו פגישות עם נציגי המזמין ונציגי חברת KSN, שבחלקן השתתפו גם נציגי התובעת. עוד יצוין כי הנתבעת הקדישה חלק ניכר מחקירתו הנגדית של מר בן ישי לניסיון להוכיח טענות עובדתיות אלה (ניסיון שלא צלח, כפי שיתואר מיד להלן).