כך גם טוענים התובעים שקמה להם עילה לפיצוי בשל כך שהנתבעת הפרה את חובת הפיתוח, בתקופה בה היה ההסכם בתוקף. התובעים מסכימים שנוכח ההסכם הדיוני, הפיצויים נתבעים רק בהתייחס לתקופה שלאחר המועד הקובע.
כמו כן טוענים התובעים שעומדת להם עילה מכוח עקרון תום הלב דהיינו, הסירוב להחזיר את הזכויות ומניעת השימוש בהן על ידי התובע.
--- סוף עמוד 44 ---
התובע מסכים שביטולו של החוזה משחרר את הצדדים מלבצע את החיובים על פיו. טענתו היא שביטול החוזה אינו משחרר את הצדדים מהמשטר של דיני החוזים או ממשטר תום הלב. דהיינו, על המפר לקיים הוראות חוק והוראות חוזיות, שקיומן מתבקש דווקא בשלב שלאחר ביטול החוזה, ובין היתר על המפר לנהוג בתום לב בנכסים אשר הוענקו לו על פי החוזה, במקרה דנן המדובר בזכויות וזאת עד להשבתם המלאה לפי סעיף 9 לחוק החוזים תרופות.
דיני עשיית עושר - התובעים טוענים שעומדת להם עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. לטעמם השימוש בזכויות של התובע, החל ממועד הודעת הביטול, מהווה עשיית עושר ולא במשפט (ראו סעיף 19 לסיכומי התובעים).
הנתבעים טוענים שמשבוטל ההסכם, אין לתובעים כל עילה חוזית כנגדם. לטעמם עילת התביעה היחידה של התובעים במקרה כזה, היא השימוש שעשתה הנתבעת בפטנט שלא כדין. התובעת אינה יכולה לטעון להפרת ההסכם ע"י הנתבעת, ובמיוחד אין היא יכולה לטעון להפרת חובת פיתוח המוצרים ע"י הנתבעת לפי ההסכם. יתר על כן מוסיפים הנתבעים וטוענים שבהעדר הסכם אין התובעים יכולים לבסס תביעה כלשהי שעניינה נזק בגין אובדן הפוטנציאל המסחרי של הפטנט. באין הסכם רשאי היה התובע לפתח את האמצאה, לפתח מוצרים המבוססים על האמצאה, ולשווק אותם כאוות נפשו, בטריטוריות שהוענקו לאלגו לפי ההסכם. משלא עשה כן התובע ואף לא נקט כל צעד שימנע מהנתבעת להמשיך בייצור ושיווק המוצרים, מתחייבת המסקנה שבניגוד גמור לתביעותיו ידע התובע בסתר לבו, שהנתבעת מנצלת את האמצאה באופן המיטבי וכי הוא לא ייטיב לעשות כן ממנה.
השבת הזכויות לאחר ביטול ההסכם
משבוטל ההסכם ובהתאם לסעיף 9 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת הסכם) התשל"א 1970 (להל: "חוק התרופות")' קמה לתובעים זכות ההשבה. הצדק עם התובעים הטוענים שאמנם הצדדים אינם חייבים לחיובים מכח החוזה, אך משזה בוטל זכאים הם לסעדים הנובעים מביטולו. עצם ביטולו של ההסכם, אינו שולל את זכותו של התובע לקבל פיצויי קיום, קרי, פיצויים המשקפים את הנזק שנגרם לו בשל אבדן רווחים להם צפה מן החוזה שהופר (פרידמן וכהן, חוזים, כרך ב', בעמוד 1110). כפי שיפורט להלן, טוענים הנתבעים כי משבוטל החוזה, וללא קשר לעובדה שהם כפרו בזכות התובעים לבטלו, היה יכול התובע לעשות כחפצו בקניינו. במילים אחרות לא הייתה כל מניעה שיעשה בקנינו כרצונו לרבות מכירתו, פיתוחו וניצול כל הזכויות שניתנו לנתבעת ושבוטלו מכוחה של הודעת הביטול.