התוצאה היא שהתובעים לא הרימו את הנטל הדרוש במשפט אזרחי ולא הצליחו להראות כי הייתה להם מניעה לנצל את ההמצאה בשל כך שהנתבעת לא השיבה להם את הזכויות לאחר שהחוזה בוטל.
הפרת חובת הפיתוח
התובעים טוענים שמשבוטל ההסכם, אי פיתוח המוצרים אינו בגדר הפרה, אך עילה חוזית קמה, שכן הנתבעת לא מילאה אחר חובת ההשבה של הזכויות ומנעה פיתוחן.
הנתבעים טוענים משבוטל ההסכם אין לתובעת כל עילת תביעה בנושא של אי פיתוח המוצרים. הטעם לדבר הוא שבמקרה כזה לא חלה עוד על הנתבעת כל חובה חוזית או אחרת לפתח את המוצרים המבוססים על הפטנט, והתובעים היו חופשיים לפתח ולשווק מוצרים המבוססים על הפטנט כאוות נפשם.
הכרעה
לעניין זה ראיתי לאמץ את עמדת הנתבעים. משבחרו התובעים בעמדה, אשר אומצה על ידי בית המשפט, כי ההסכם בטל מיום ההודעה, כי אז אין הם יכולים לתבוע מהנתבעים פיצוי בשל נזקים שנגרמו לתובעים בשל אי פיתוחה של האמצאה. טענתם של התובעים לעניין זה כי הנתבעת לא השיבה להם את הזכויות ובשל כך לא יכלו לפתח את האמצאה, אין לה על מה שתסמוך. העניין נדון בפרק שדן בשאלת ההשבה לעיל. משקבעתי שם שהתובעים לא הוכיחו שהנתבעים לא השיבו להם את הזכויות או שלא הייתה מניעה שהתובעים יעשו שימוש בהמצאה מיום מתן הודעת הביטול, התוצאה היא שדינה של הטענה בדבר מחדלם של הנתבעים בפיתוח האמצאה להידחות. כפי שהובהר לעיל, טענו התובעים כי מאחר שהזכויות לא הושבו לא יכלו לקשור חוזים עם חברות אחרות לשם פיתוח האמצאה
--- סוף עמוד 49 ---
ושיווקה. לאחר שנימוקיהם לעניין ההשבה לא נמצאו משכנעים, אין לקבל את הטענה בדבר פיצוי המגיע לתובעים בשל אי פיתוח ההמצאה על ידי הנתבעים לאחר שהחוזה בוטל.
על התובעים היה לברור טיעוניהם ולעשות אחד משניים: לעתור לביטול ההסכם ממועד מסירת הודעת הביטול, ובמקרה כזה לתבוע פיצויים על הפרת הפטנט ע"י הנתבעת, בתקופה שממועד מסירת הודעת הביטול ועד למתן פסק הבורר, או, לטעון לבטלות ההסכם החל ממועד מתן פסק הבורר, ובמקרה כזה לתבוע פיצוי על הפרת חובות חוזיות וביניהן חובת הפיתוח שחלה על הנתבעת מכוח ההסכם, ממועד מתן הודעת הביטול ועד למתן פסק הבורר, תוך ויתור על התביעה בגין הפרת הפטנט. משבחרה התובעת כאמור לטעון לבטלות מעת הודעה וטענתה התקבלה, ולאחר שנקבע שהייתה יכולה לעשות שימוש בקניינה מעת ההודעה, אין היא זכאית לפיצוי מהנתבעים בשל אי פיתוח ההמצאה ממועד הביטול ועד ליום מתן פסק הבורר.