פסקי דין

תא (מרכז) 6160-08-07 גדעון רוטנברג נ' אלגו השקיה בע"מ - חלק 4

29 ינואר 2009
הדפסה

התובעים טוענים שהנתבעת הפרה בהפרות שונות ויסודיות את החוזה ואף חטאה יחד עם הנתבע כלפי התובעים בשורה של עוולות ובין היתר מצגי שווא, תרמית, הטעיה ולכל הפחות רשלנות, הוצאת לשון הרע, וגרם הפרת חוזה של התובעים עם החברות האמריקאיות הנ"ל.

עוד טוענים התובעים שהנתבעים חטאו כלפיהם בחוסר תום לב והפרו כלפיהם חובות בסיסיות ואחרות וביניהן חובות אמון. בכך אף התעשרו הנתבעים על חשבון התובעים שלא כדין.

בגין כל אלו נגרמו לתובעים נזקים רבים וקמה להם עילה לתבוע מן הנתבעים סכומי כסף שונים וחשבונות שונים. עוד קמה לתובעים, לטענתם, הזכות לבטל את החוזה.

--- סוף עמוד 6 ---

הבוררות

בשנת 1995 הגישו התובעים כנגד הנתבעת תביעה שהתנהלה בבוררות בפני כב' הבורר עו"ד ורו"ח יחזקאל פלומין (להלן: "הבורר").

ביום 8.4.96 הודיע התובעת לנתבעת על ביטול החוזה מחמת הפרתו על ידי הנתבעת (להלן: "מועד הביטול"). הנתבעת מצדה כפרה בכך שהודעת הביטול ניתנה כדין והמשיכה להתנהג כאילו לא ניתנה הודעת ביטול.

במסגרת הליך הבוררות ניתן על ידי כב' הבורר פסק בוררות (להלן: "פסק הבורר"). פסק הבוררות ניתן ביום 30 מאי 2000. התובעים טוענים שבפסק הבוררות נתקבלו מספר טענות שלהם המפורטות בכתב התביעה והכרעות אלו חוסמות את הנתבעים מלטעון בניגוד להן.

בפסק הבוררות נקבע כי הנתבעת אכן הפרה את החוזה בהפרות יסודיות אשר הקנו לתובעים את הזכות לבטלו כפי שעשו, כל זאת, תוך דחיית טענותיה של הנתבעת. עוד נקבע בפסק הבורר, בשורה של עניינים, פיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובעים בגין נזקים שגרמו הפרותיה של הנתבעת.

בשל הסכמה דיונית בין הצדדים המתוארת בסעיף 1.20 לפסק הבורר נפסקו לתובעים סכומי כסף אך ורק ככל שהמדובר בנזקים שאירעו עד ליום 4.11.95, שהוגדר כמועד הקובע לגיבוש עילות התביעה בהן ידון הבורר (להלן: "המועד הקובע"). ממילא לתובעים לא נפסקו בפסק הבורר סכומים או סעדים המגיעים להם בקשר עם התקופה מן המועד הקובע ואילך ואלו נותרו, כפי שהוסכם על הצדדים וכפי שאף כותב כב' הבורר, נושא לתביעה נפרדת, היא התביעה דנן.

התובעים טוענים שהנתבעים ביצעו כלפיהם עוולות והפרות בגינם הם זכאים לפיצויים כדלקמן:

הנתבעת הפרה את התחייבותה לפתח את המוצרים השונים ואת מוצרי הלוואי הדרושים. כפי שהסתבר, לנתבעת לא הייתה כל כוונה לפתח את המוצרים השונים, והיא לא העסיקה אנשי מחקר ופיתוח ולא השקיעה דבר בפיתוח. הנתבע הוא זה אשר, בחוסר תום לב, קיבל את ההחלטה לעניין זה בעודו מודע לכך שיש בכך משום, בין היתר, הפרה של החוזה כלפי התובעים.

עמוד הקודם1234
5...89עמוד הבא