לכן סבורים הנתבעים שבנסיבות אלה, אין כל עילה או צידוק לפסוק לתובעים פיצויים בגין השימוש שעשתה הנתבעת בזכויות בפטנט בשנים 2000-1996, מעבר לסכום התמלוגים ששולם להם בפועל.
עפ"י חוות הדעת הראשונה של זונטאג, מניתוח הנתונים בדבר הכנסות הנתבעת ממוצרים המבוססים על הפטנט בתקופה 2000-1996, כפי שאלה באו לידי ביטוי בתצהיר אגם, ובבדיקות עצמאיות שהמומחה וצוותו ערכו אצל הנתבעת, הרווח התפעולי של הנתבעת מסתכם בסך של 175,536 דולר ארה"ב, הנמוך מהתמלוגים בסך 226,639$ דולר ארה"ב ששולמו לתובעים בתקופה הנ"ל. המומחה הוסיף, כי מצב זה משקף רווחיות של 12% לעומת הפסד תפעולי, בכלל פעילותה של הנתבעת בשנים האמורות. בדומה, שיעור הרווח הגולמי של הנתבעת ממכירת המוצרים עומד על 41% לעומת 22% ביחס לכלל פעילותה. נתונים אלה מחזקים אף הם את אמיתותם ונכונותם של נתוני הנתבעת.
אם לא לוקחים בחשבון בחישוב הרווח שהפיקה הנתבעת בתקופה הרלבנטית, הוצאות הנהלה וכלליות כטענת התובעים, ומפחיתים רק הוצאות מכירה ושיווק שהסתכמו ב-229,464 דולר ארה"ב כי אז, בחישוב הנוח ביותר לתובעים, הרווח שהפיקה הנתבעת הוא
--- סוף עמוד 52 ---
581,849 – 229,464 = 352,385 דולר ארה"ב. מסכום זה יש להפחית את ששולם לתובעים (226,639 דולר ארה"ב) והתוצאה היא רווח של 125,746 דולר ארה"ב.
לסיכום טוענים הנתבעים שהסכומים ששולמו לתובעים במהלך התקופה 2000-1996 מהווים פיצוי ראוי והולם לשימוש שעשתה הנתבעת בזכויות בפטנט. אך אם בית המשפט יהיה סבור, כי הנתבעת הפיקה רווחים העולים על הסכומים ששולמו לתובע, וכי התובעים זכאים לחלק ברווחים אלה בשים לב לכלל נסיבות העניין, הרי שהרווח המירבי שהופק ע"י הנתבעת מעבר למה ששולם לתובעים מסתכם ב- 125,746 דולר ארה"ב וברור שהתובעים אינם זכאים בשום מקרה, בשים לב לכלל נסיבות העניין, לכולו.
הכרעה
בעל פטנט רשום זכאי להגיש תובענה משפטית כנגד כל גורם שניצל את ההמצאה המוגנת בפטנט ללא הרשאה מפורשת או ללא זכות שבדין. נוכח העובדה שתכלית הפיצוי בגין הפרה של פטנט, היא השבת המצב לקדמותו, בעל הזכויות בפטנט זכאי להיפרע פיצויים עבור הפסדים ממשיים שנגרמו לו, ולא עבור הפסדים פוטנציאליים שהיו עלולים להיגרם לו. הפיצויים מושתתים על הנזקים שנגרמו לו בפועל כתוצאה מהפרת זכויותיו הקנייניות ועל הרווחים הריאליים שהפיק המפר כתוצאה מהפרת זכותו של בעל הפטנט לנצל באופן בלעדי את ההמצאה המוגנת.