רו"ח אגם העלה בבדיקתו כי העלויות הישירות של הנתבעת בגין מכירות המוצרים בתקופה שלאחר המועד הקובע הסתכמו ב-786,181 דולר ארה"ב. ב"עלות ישירה" הכוונה למרכיבים הכלולים בדו"ח רווח והפסד הנלקחים בחשבון לצורך קביעת רווח גולמי. מכאן, ובשים לב
--- סוף עמוד 54 ---
לנתון לעניין סך כל המכירות, הרווח הגולמי ממכירת המוצרים, לפני תשלום תמלוגים לתובע, מסתכם ב-612,237 דולר ארה"ב. מאחר שלתובע שולמו תמלוגים בגין המכירות בסך 226,639 דולר ארה"ב. על כן הרווח ממכירת המוצרים לאחר תמלוגים לתובע, מסתכם בסך של 385,598 דולר ארה"ב
מן הרווח הנ"ל יש להפחית הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מימון, עפ"י האחוז הממוצע של מרכיב זה מסך כל מכירות הנתבעת בשנים הנ"ל. השיעור הממוצע של הוצאות ההנהלה וכלליות בתקופה הנ"ל היה 11.6%, ואילו השיעור הממוצע של הוצאות המימון היה 2.5%. על כן על מהרווח הנ"ל יש להפחית הוצאות הנהלה וכלליות בסך 161,821 דולר ארה"ב והוצאות מימון בסך 35,620$ דולר ארה"ב. ומכאן מגיע מר אגם לתוצאה שהרווח הנקי של הנתבעת ממכירת המוצרים בגין כל התקופה שלאחר המועד הקובע,הסתכם ב-188,157 דולר ארה"ב.
הנתבעים צרפו כאמור גם חוות דעת של רו"ח רז זונטאג. כפי שכותב רו"ח זונטאג בחוות דעתו, העיקרון המנחה לאורו נקבעה המתודולוגיה בה נקט לצורך הערכת הנזק ובדומה לאופן הערכת הנזק בגין עילת אי פיתוח המוצרים, הינה השבת התובע למצב בו היה נתון אילולא הופר החוזה.
לאור העיקרון האמור בחן רו"ח זונטג שתי חלופות באשר לאופן הערכת הנזק. האחת, בחינת הנזק שנגרם לתובע בפועלו כ"עסק עצמאי" (להלן: "חלופה א'"). השניה, בחינת הנזק שנגרם לתובע לאור מנגנון ההתחשבנות הקיים, קרי, הנוסחה עליה הוסכם במסגרת חוזה ההתקשרות בין הצדדים (להלן: "חלופה ב' ").
הרציונל המונח בבסיס החלופה הראשונה, מקורו בעילת התביעה גופה. מעצם טענתו של התובע כי הנתבעת שיווקה מוצרים לאחר ביטול ההסכם מעידה, כי הוא עצמו אינו עוד צד לחוזה ולכן במסגרת בחינת "הרווחים האבודים" יש לקחת בחשבון את כלל הרווחים שהיה מפיק התובע אילו פעל לבדו ולכלול במסגרת תחשיביו את כלל מחוללי העלות הרלוונטיים. לחילופין ניתן לטעון, כי יש לבחון מהו היקף הרווח שנוצר לאלגו בעקבות המשך שיווק המוצרים לאחר ביטול ההסכם תוך התחשבות בכל מחוללי העלות הרלוונטיים.
הערכת הנזק לאור החלופה השניה, בוצעה באמצעות חישוב כלל הרווחים שהופקו ע"י הנתבעת לאור הנוסחה שנקבעה בסעיף 5 לחוזה ההתקשרות (הן חלקה של הנתבעת והן חלקו של התובע) בנטרול הסכומים שהועברו בפועל לידי התובע.