היקף ההכנסות הסמויות מהסכם דריפ-אין הוא לטענת התובעים 980,000 דולר ארה"ב: את היקף ההכנסה הסמויה השניה (התשלום החודשי), ניתן לחשב, שכן מדובר בכ – 30,000 דולר
--- סוף עמוד 63 ---
ארה"ב בשנה. תחילת ההסכם בשנת 1996. אם נקח ארבע שנים (1996 עד 2000) נקבל 120,000 דולר ארה"ב. מאידך, לכאורה, את היקף ההכנסה הראשונה (זכויות למכירת צינור הטפטוף) לא נוכל להעריך. הדבר תלוי במכירות וברווחים שגרפה הנתבעת מצינור הטפטוף. הנתבעת, שהנטל עליה, לא מסרה כל דיווח בענין זה וניתן לומר כי היקף ההכנסה הראשונה הוא בשווי של ההטבה שקיבלה הנתבעת, בדמות זכויות השיווק של אותו צינור טפטוף בבלעדיות ואחרת, בחלקים נרחבים בעולם. שווי זה שווה להפרש עליו ויתרה הנתבעת לשם קבלת זכויות למכירת צינור הטפטוף, קרי, ההפרש בין התמורה האמיתית שהייתה הנתבעת מסוגלת לקבל עבור מוצר פולסציה להגנה בפני קרה, לבין התמורה ששולמה בפועל (65 סנט לפולסטור). את ההפרש יש להכפיל בכמות הפולסטורים שנמכרו ונקבל את ההכנסה עליה ויתרה הנתבעת לשם קבלת הזכויות בצינור הטפטוף. אשר לתמורה האמיתית שהיתה הנתבעת מסוגלת לקבל עבור מוצר פולסציה הרי שיש בפני בית המשפט ראיות – התובע מוכר את מוצרי ההגנה בפני קרה במחיר של כ 2.5 דולר למוצר (סעיף 122 לתצהירו של התובע). אשר לכמות הפולסטורים שנמכרו לדריפ-אין ב - 65 סנט, לפי הנתבעת ההכנסות ממוצרי הקרה עמדו על – 344,160 דולר ארה"ב, כך שמדובר לפי הנתבעת ב – 529,476 מוצרים (0.65 דולר /344,160 דולר ארה"ב). יוצא שההכנסות האמיתיות מאותם 529,476 מוצרים צריכות היו להיות 1,323,690 דולר ארה"ב (529,476 כפול 2.5 דולר ארה"ב); ולא 344,160 דולר ארה"ב כפי שדיווחה הנתבעת. קרי, בכל הקשור למוצרי קרה הנתבעת החסירה מן הדיווח הכנסות בסך של 979,530 דולר ארה"ב (הכולל 120,000 אלפי דולר ארה"ב בגין התשלום החודשי, סכום שהוא קל יותר לחישוב).
עוד טוענים התובעים שהנתבעת שיווקה פולסטורים (ערומים) עם מוצרי לוואי ודיווח רק על הפולסטורים הערומים. על הנתבעת לשלם לתובע לא רק מן ההכנסה בגין הפולסטור הערום, אלא גם בגין ההכנסה משאר חלקי המוצר, קרי, המוצרים הנלווים לפולסטור הערום בכל מוצר ומוצר. החשב הקודם של הנתבעת, רואה החשבון דן פולטין, הצהיר בעת חקירתו בישיבות הבוררות כי כאשר בעת משלוח הפולסטורים, מוצרי הלוואי לפולסטורים הערומים אינם מחוברים פיזית לפולסטורים הערומים, או כאשר מוצרי הלוואי לפולסטורים הערומים נארזים ו/או נשלחים בנפרד מהפולסטורים הערומים, הנתבעת לא דיווחה ולא שילמה לתובע את חלקם ברווחים, משיווקם של מוצרי הלוואי לפולסטורים. עדות זו מלמדת כמובן כי הנתבעת לא דיווחה לתובע על כל ההכנסות מהן מגיע לו חלק. לסוגיה הזו מתייחס כב' הבורר בסעיף 6.2.17 לבוררות תוך ציטוט דבריו של פולטין וקובע כי מדובר בסוגיה בה הנתבעת לא הניחה את הדעת כי מסרה דיווחים כראוי; וכי השתכנע שהייתה הפרדה לא ראויה בין הפולסטור למוצרי הלוואי. אלא שכפי שכותב כב' הבורר באותו הסעיף, הוא אינו פוסק כל סעד בעניין, משום שההתייחסות לסוגיה נעשתה ביחס לתקופה שלאחר המועד