אי הכללה בדיווחים של מק"טים שאינם מתחילים באות P; למרות שאפילו למלשטרייך מודה שהיה מקום לכלול פולסטורים דוגמת ה – check valve:
לסיכום טענות התובעים לעניין זה בקשר עם הסכם דריפ-אין הסתירה הנתבעת הכנסות של 979,530 דולר ארה"ב. עוד הסתירה הנתבעת הכנסות של 2,010,000 דולר ארה"ב שעה שמסרה לתובע דיווחים על מכירת פולסטורים ערומים, בעוד שלפי גירסתה היא מדובר במכירת מוצרי טפטוף. סך הכל הכנסות שהוסתרו אפוא לפי חומר הראיות הקיים, הוא
--- סוף עמוד 68 ---
אפוא 2,989,530 דולר ארה"ב. אם נקבל לרגע כי יש ממש בשיעור הרווח הגולמי של 43.8% עליו מצהיר אגם (סעיף 12 לתצהירו), אזי הרווח שהיה לנתבעת מתוך הסכום הנ"ל של 2,989,530 דולר ארה"ב עומד על 1,309,414 דולר ארה"ב, רווח שלפי כל דין שייך לתובע. בנוסף, על הנתבעת לשלם לתובע 200,000 דולר ארה"ב אשר הסוו כהוצאות שהיו לה בעוד שאין זה כך, כאמור לעיל. הנה כי כן, לו תתקבל עמדת התובע אזי נוכח האמור בחלק זה בלבד, יש לפסוק לתובע סכום של 1,509,414 דולר ארה"ב העולה שמגיע לו מחומר הראיות; לחלופין, למנות חוקר לבדיקת חשבונות הנתבעת, לשם עריכת התחשבנות בין הצדדים.
הנתבעים טוענים שעל מנת להציג את רווחיה בתקופה הנ"ל, הגישה הנתבעת את תצהיר אגם. אגם משמש כסמנכ"ל הכספים של הנתבעת. הוא מועסק בנתבעת משנת 1999 וקודם לכן, בשנים 1993-1999, שימש כרו"ח חיצוני של הנתבעת במסגרת עבודתו כרו"ח במשרד המבקר החיצוני של הנתבעת ולכן הוא מכיר היטב את ההתנהלות החשבונאית של הנתבעת.
בכל התקופה הרלבנטית לתביעה הייתה הנתבעת חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בת"א והכפופה, כפועל יוצא, לנורמות חשבונאיות מחמירות. לגבי חברה כזו קיימת לפחות חזקה, שספרי החשבונות שלה מתנהלים כדין. חזקה זו מקבלת לטעמו של התובע תימוכין משלושה מקורות שונים:
האחד: פסק הבורר. בעקבות טענות של התובעים לפיהן דיווחיה של הנתבעת לתובעים ביחס למכירות המוצרים אינן אמינות, ערך הבורר בדיקה מדגמית של חשבוניות שהוציאה הנתבעת והתאמתן לדיווחי הנתבעת לתובעים, ולא מצא כל אי התאמה. על רקע זה קבע הבורר, כי אין עילה לקבוע שהנתבעת שיווקה מוצרים ולא דיווחה עליהם לתובעים
השני: עדותו של אגם שהתאפיינה ביושר ובאמירת האמת, גם כשזו לא היתה נוחה לו, אשר העיד כי בתקופה שבה שימש כמבקר חיצוני של הנתבעת הוא לא מצא סיבה להניח שהוסתרו מכירות כלשהן.