כך גם סבור התובע שיש לנתבע 2 אחריות כלפי התובע בגין ההתערבות ביחסי התובע עם חברות אחרות; ובגין אבדן פטנטים רשומים; ובגין הפגיעה במוניטין התובע.
--- סוף עמוד 88 ---
טענות הנתבע 2
הנתבע 2 סבור כי עניינה של התביעה אשר הוגשה כנגד הנתבע 2 הוא מסע נקמנות אישי וניסיון חסר תום לב, קנטרני וטורדני, מצד התובעים, להוציא ממנו כספים, בסכומים אסטרונומיים בלא כל בסיס. אין ולא היתה בין הנתבע 2 לבין התובעים כל יריבות, התביעה אינה מגלה עילת תביעה נגדו, עיקר העניינים נשוא התביעה נדונו בהרחבה והוכרעו, בפסק בורר אשר אף אושר ע"י ביהמ"ש, ועילות עיקריות בתביעה התיישנו.
ביום 24.9.92, הוא מועד חתימת ההסכם, שימש הנתבע 2 כמנהל ב"אלגו" וכל פעולותיו - הן בעצם ההתקשרות עם התובעים לפניה, ואף לאחריה, והן בקיום ההתקשרות או בהפסקתה – היו כבעל תפקיד ב"אלגו" וכשלוח שלה. לא היתה כל התקשרות אישית בין הנתבע 2 לבין מי מהתובעים.
כבר מתחילת שנת 1999 לא היה הנתבע 2 כלל ב"אלגו", לא כבעל תפקיד כלשהו ולא כבעל עניין. מתחילת שנת 1998 הופרדה הפעילות בתחום הפולסציה ב"אלגו" והועברה לחברה בת של "אלגו", חיפה פרטיגיישן בע"מ - שבראשה עמדו מנכ"ל ויו"ר אחרים, כך שהנתבע 2 לא היה כלל פעיל בנושא הפולסציה ב"אלגו", בין באופן ישיר או עקיף, כבר משנת 1998.
החל משנת 1994 הפכה "אלגו" לחברה ציבורית ואז מונה לה מנכ"ל, ואילו הנתבע 2 תיפקד בה כיו"ר בלבד. עוד לפני שנת 1998 היה תחום הפולסציה בניהול ישיר של מנכ"ל החברה הציבורית. עד לשנת 1998 כיהן הנתבע 2 כיו"ר בלבד, כאשר בשנת 1998 פוצלה הפעילות החקלאית כאמור ומונו יו"ר ומנכ"ל נפרדים לפעילות החקלאית של "אלגו" כשפולסציה מהווה חלק ממנה. הנתבע 2 עצמו, אישית, והתובעים לא התקשרו מעולם בכל עסקה, חוזה או התחייבות כלשהם ולא נרכשו על ידי הנתבע 2, מאת התובעים או מי מהם, כל מוצרים, ידע, זכויות שימוש, זכויות שיווק או כל זכות אחרת בנוגע לפטנט.
עפ"י ההסכם, הוקנו ל"אלגו" זכויות לנצל את ההמצאה באופן מוגבל, לפי סיווג של אזורי שיווק וסוגי מוצרים. ניצול ההמצאה הוגבל לישראל, בריה"מ (דאז), סין והודו, ללא השוק האמריקאי.
קודם להתקשרות עם "אלגו", התקשרו התובעים או מי מהם עם חברות בינלאומיות אחרות בהסכמים בהם ניתנו להן זכויות לניצול ההמצאה (החברות Wade, אירידלקו, Hunter). הנתבע 2 עצמו לא היה צד לבוררות - כנתבע או כתובע - וההליכים התנהלו בין התובעים ל"אלגו".