באשר לעילה של פגיעה במוניטין טוען הנתבע 2 שבעילת תביעה זו אין התובעים מציגים לבית המשפט הנכבד כל ראיה להסתמך עליה והם מסתפקים באמירות סתמיות, כלליות, חסרות כל תימוכין או בסיס, המבוססות כולן על הערכה סובייקטיבית והשערה של רוטנברג עצמו.
שני הצדדים פעלו לאחר ההודעה על ביטול ההסכם כאילו היה תקף ההודעה על ביטול ההסכם ניתנה כאמור רק ביום 7.4.1996. "אלגו" כפרה בתוקפה של ההודעה והצדדים המשיכו לקיים את ההסכם עד למועד שבו ניתן הפסק. "אלגו" מצידה המשיכה בפיתוח, ייצור ושיווק הפולסטור ואביזרי השקייה, ואף שילמה לתובעים תמלוגים לפי הנוסחה שבהסכם והתובעים מצידם קיימו בהתנהגות את ההסכם כתקף וזאת עד למתן הפסק.
החלטת הבורר על סיום היחסים התבססה במידה רבה על היחסים העכורים והגרועים בין הצדדים נכון למועד מתן הפסק, כך שביטול ההסכם על-ידי הבורר, היה נכון ליום הביטול ולא חל רטרואקטיבית מיום משלוח הודעת הביטול. ההסכם בוטל בפועל רק עם מתן פסק הבורר ביום 31.5.00.
עד מועד ביטול ההסכם ע"י הבורר המשיך ההסכם לחול על הצדדים, גם לפי הבנתם, התובעים קיבלו דיווח הולם על כל המכירות וקיבלו את התמלוגים המתחייבים מהן במלואם, לא היתה הפרה של הפטנט ולתובעים אין כל זכות לחלק ברווחי אלגו ממכירת המוצרים בתקופה שלאחר המועד הקובע, מעבר לתמלוגים ששולמו על-פי ההסכם.
בכל מקרה, בוודאי שאין לתובעים תביעה אישית כלשהי נגד הנתבע 2, בשל מכירות או ייצור שנעשו ע"י "אלגו", ובשל הכנסות של "אלגו" בעסקיה. התובעים מדברים על
--- סוף עמוד 92 ---
"התעשרות" כביכול, של "אלגו", ואין הם יכולים לתבוע מאת הנתבע 2 כספים בשל התעשרות "אלגו", כביכול.
לחלופין, גם אם יקבע בית משפט נכבד זה כי ביטול ההסכם נכנס לתוקף כבר באפריל 1996, הרי שגם אז דין התביעה בהקשר זה, כשעילתה חוזית, להידחות. כל טענה בדבר הפרת ההסכם, לרבות הפרת חובת פיתוח המוצרים, לא תישמע עוד מפי התובעים.
אם ההסכם בין הצדדים בוטל (נכון ליום משלוח הודעת הביטול), היה על התובע לנהוג ככל בעל המצאה סביר, לפעול לפיתוחה, לפתח מוצרים המבוססים על המצאתו, ולשווקם בטריטוריות שניתנו ל"אלגו" לפי ההסכם, שהרי עם ביטול ההסכם אלו כבר לא היו בידי "אלגו" אלא חזרו לידיו, והוא רשאי היה לפתח את המצאתו ולשווק את מוצריו כרצונו.
חשוב לציין בהקשר זה שהיו בידיו של רוטנברג, מעת לעת, גם זכויות בטריטוריות הגדולות של WADE , זכויות שהיוו את עיקר השוק העולמי, אותן הוא יכול היה לפתח לשווק ולמכור גם בעת תקופת הבוררות עם "אלגו". משלא עשה כן (ואף לא נקט כל צעד שימנע מ"אלגו" להמשיך בייצור ושיווק המוצרים), ברי כי רוטנברג עצמו הכיר בכך כי "אלגו" ניצלה ניצול מקסימאלי את ההמצאה והוא עצמו לא יכול היה להשיג הישגים טובים יותר, כפי שהוכח בטריטוריית WADE.